א

הנה מקור החילוק בין הגירסאות הוא הרב"י והב"ח. שהב"י תפס הגירסא כמו שהוא במרדכי בשם הגאונים דטרפשא דכבדא שניקבה נקב מפולש מצד הכבד טרפה. וכ"פ בפשיטות בש"ע סי' מ"א ס"ח. וכ' בכנה"ג בהגהת הב"י אות ל' שכן הביאו הגירסא בתשו' דברי ריבות סי' קנ"ג ורש"ל בפא"ט סי' מ"ח ובספר יאיר נתיב. ועפ"ז כ' מהר"ם הטעם בספר מח"ב הביאו הש"ך שהטרפשא רחבה יותר מן הכבד ובצד ימין הטרפשא אינו מכוסה מן הכבד ושם יכול להיות הנקב רחוק מן הכבד. ולפ"ז ניקב שלא מצד הכבד כשרה וכ"כ מהר"י אדרבי בתשו' ד"ר הנזכר דאם הנקב היה רחוק מאד מחבור הכבד י"ל דכשרה. ולפע"ד שחילוק זה יש להעמיס במ"ש הב"י לתרץ מ"ש הטור בשם בה"ג דאי אינקיב טרפשא דכבדא טרפה. שהרי הטור עצמו כ' סס"י ל"ט ריאה שנסרכה למקום שאין הנקב פוסל כמו לחזה כו' ולטרפשא ותירץ תירוץ א' דהתם מיירי בטרפשא דלבא כמש"ש ולשמנונית הלב ולטרפשא. ור"ל דדוקא בטרפש הכבד פוסל הנקב ולא בטרפשא דלבא. ואין זה תימה שטרפשא דכבדא יהיה חמור מטרפשא דלבא דהא מצינו בגמרא פא"ט דמ"ה ע"ב לחד לישנא חמור קנה הכבד מקנה הריאה. והנה ריא"ז בש"ג שם הביא סמך לדברי בה"ג מדין קנה הכבד וז"ל ובעל הלכות כתב שאם ניקב חצר הכבד טרפה ונראה בעיני לקיים דבריו שחצר הכבד הרי הוא כקנה הכבד כמבואר בקו"ה עכ"ל. הביאו הכנה"ג בהגהב"י סס"י ל"ד ובסי' מ"א בהגהת הטור אות י"א. אך א"כ נימא דטרפשא דלבא דינו כקנה הלב ובקנה הלב העיקר להחמיר יותר ואפ"ל דדוקא טרפשא דכבדא ס"ל לריא"ז דדומה לקנה הכבד משום דגבי כזית במקום שהיא חיה דמ"ו ע"א פרש"י לחד לישנא דהיינו מקום תלייתה בטרפש הכבד וכ"כ הב"י רס"י מ"א בשם רבינו ירוחם והרוקח. ובתשו' מ"ב סי' ק"ג העלה דהעיקר כפי' זה אף שהרב"י לא ס"ל כן. ולהיות כן שהכבד חיה משם ע"כ ס"ל לריא"ז דדינו כקנה הכבד. (מיהו לפ"ז למ"ד כזית במקום מרה ולמ"ד דבמקום שהיא חיה היינו מקום דיבוקה בכליות לדידהו אין לדמותו כלל לקנה הכבד). אבל טרפשא דלבא אין שייך לומר שהלב חי ממנו. כי דוקא הכבד חי מהלב ע"י אמצעות הטרפשא. כן י"ל להעמיד תירוצו הראשון דהב"י בענין סתירת דברי הטור אהדדי:

קיצור. הב"י ס"ל דדוקא כשניקב מצד הכבד טרפה ולא כשניקב רחוק מהכבד. ויש טעם לזה עפמ"ש בש"ג בשם ריא"ז טעמו דבה"ג דדומה לקנה הכבד. כי שם מקום חיותה של הכבד: