ח

וכל זה בגלדי גלדי שהוא קליפות כעין מצורע וגרב. אבל בשאר קרום ממש הנמצא על הריאה. לכאורה לכ"ע א"צ לא קליפה ולא נפיחה. דמהיכי תיתי לה. דל"ד לגלדי אף להשמ"ח שהגרב והגלד ה"ל מכות וכמ"ש רש"י כעין מכות. ע"כ ה"ל כקרום שעלה מחמת מכה ומלבד שאינו קרום חוששין לנקב לשטתם. אבל בשאר קרום שאין בו היכר מכה מנלן לחוש שעלה מחמת מכה. וראיה ממעשה דרינוס שביש"ש פא"ט סי' ל"ה הובא בט"ז סי' ל"ה ס"ק י"ד. דהקליפה היה רק משום אופתא. אמת השמ"ח שם הצריך נפיחה ומלשון רש"ל וט"ז לא משמע כן וכ"מ מהפר"ח. ואף שהרמ"א סס"י ל"ט הצריך נפיחה גבי בשר בלוי ופי' הפר"ח סי' נ' סק"א משום דהוי ריעותא י"ל בלוי שאני לכן חשוב ריעותא משא"כ קרום בעלמא. גם הפמ"ג סי' ל"ה במשבצות ס"ק י"ד דעתו נוטה דבדיקת נפיחה אינו מעכב שם. וכ"פ הפרי תבואה סי' ל"ה סעיף קכ"ו. וע"ש סי' ל"ט סעיף קנ"ז ובר"א ס"ק קפ"ח. ובאמת עכ"פ קרום שעל הריאה לא גרע מדין סירכא באונא אחת מינה ובה עכ"פ. ע' לב"ש סל"ט ס"ק צ"ט דאנן נוהגין להקל אף לשטת רש"י כמבואר בש"ע סעיף ח' ובש"ך ובשמ"ח סעיף ל"א וכ"כ בספר פתחי תשובה שם סק"ח בשם הנו"ב חי"ד סי' י"ב וכ"כ הפמ"ג דהמנהג להכשיר בזה. ויש ליתן טעם לזה כיון שאדרבה רש"י י"ל דס"ל שלא כסדרן אינו נקרא רק מאונה לאונה השלישית ולא לאונה שאצלה. וכ"כ בספר המכריע סי' י"א בשם רש"י. והטעם י"ל ע"פ מ"ש התוס' דמ"ז ע"א אע"ג דקרום כו' היינו כו' אבל כשהיא סרוכה במקום כו'. ונהי דאנן לא קיי"ל בזה כרש"י. מ"מ היכא דלהתוספות כשר היינו בסירכא מינה ובה גם לדידן דתופסים כשטת רש"י דאין סירכא בלא נקב מ"מ אין להחמיר. כיון דלרש"י עצמו כשר בכה"ג ולשטת התוספות ג"כ כשר אין לתפוס כל החומרות יחד. וקרוב לזה כ' הת"ש ס"ק מ"ח והביא ראיה ג"כ מלשון הש"ס להכשיר בזה. וא"כ כ"ש קרום שע"ג ריאה דעדיף מסירכא כמבואר בב"י רס"י ל"ט ד"ה וכ' בהגמי"י פי"א מה"ש שכן רגילות להמצא בהרבה ריאות. וע"ש בד"מ סק"ז שכ' דבשלא כסדרן אף קרום טרפה מ"מ היינו שלא כסדרן אבל באונא א' מינה ובה י"ל לכ"ע קרום עדיף מסירכא: