ו

אך הלחה"פ סס"י ל"ח אמ"ש בש"ע שם יש בו קליפות כ' נ"ל שזהו שומא שקורין ווארטצלין שכתבנו וצריכין קליפה עולת יצחק עכ"ל. וס"ל דמ"ש הפר"ח וא"צ בדיקה היינו שא"צ נפיחה. אבל קליפה ס"ל שצריכין. וכ"כ הבל"י שצריכין קליפה. ואחריהם נמשך השמ"ח רק דס"ל קליפות דהיינו גלדי הוא מין בפ"ע חוץ מווארטצלין וצריכין ג"כ קליפה וגם נפיחה. ועיין בשפ"ד סס"י ל"ח. דסיים ומ"מ לדינא בווארטצלין יש לקלוף ולנפחה. משמע בקליפות א"צ נפיחה. וגם קליפה י"ל שא"צ דאפשר רק בווארטצלין החמיר כדברי הע"י ולחה"פ והבל"י והשמ"ח משום די"ל שזה חמור מגלדי שבגמרא. אבל בגלדי דהיינו קליפות כיון דעריב ותני להו בהדי חזותא חזותא א"צ שום בדיקה. ויש מקום לזה מדברי הע"י עצמו שראיתי הובא לשונו בראש אפרים סס"י ל"ח ס"ק ק"א והם בשם ר' תנחום שו"ב וז"ל לפעמים נמצא ע"ג הריאה שומות שקורין ווארטצלין צריך לקלוף מן הריאה בנחת ובאם שיהיה הריאה יפה ושלימה תחת הווארצלין כדין בשר בלוי עכ"ל. הרי טעמו דמדמה זה לבשר בלוי אבל בגלדי דהיינו קליפות י"ל שמודה שא"צ קליפה. וגם בר"א שם ס"ק ק"ב כ' שיותר יש קולא בגלדי לפי שעומדים צפופים למעלה ע"פ שטח הריאה. גם מדברי הלבוש סס"י ל"ח נראה דגלדי גלדי א"צ קליפה שהרי בגלדי גלדי העתיק לשון הש"ע שלא נזכר שום קילוף. ואח"כ תיומ"י הביא דין בשר בלוי וכ' קולפין אותו. מכלל דגבי קליפות שהן גלדי א"צ לקלוף. שוב ראיתי בתשו' שבסוף ספר בית אפרים סי' כ"ח הביא שיש מי שרצה לדייק שאפילו בדיקה לראות אם היא שלימה אינו מעכב דיעבד. היינו שא"צ לקלוף לראות אם היא שלימה. והוא חלק ע"ז ופי' דכל שאינה נקלפת בנחת אינה בכלל גילדי כלל. ודבריו תמוהים דהא בגלדי גלדי שבר"ה (דכ"ו) א"א לקולפן. ומה שנסתייע ממ"ש הר"ן והרשב"א בתה"א הובא ב"י בי"ד סי' פ' גבי כרוכות וחדוקות דגלדי קרן השור רפויים עד שמתקלפים זה מזה. וחדוקות היינו שהן מהודקות הרבה שלא כגלדי קרן השור הלא זהו רק לפר"ת. אבל לפרש"י שם אינו כן והתוספות והרא"ש ס"ל גם לר"ת כמו לרש"י בזה ע"ש בב"י. ועיין מהרי"ק שרש קכ"ב חבור דגלדי קרן השור עדיף הרבה מחבור שע"י דבק. ועיין בתוס' דסוטה (די"ח ע"א). ועוד הרי לדברי ר"ת יש גלדי גלדי מהודקות הרבה והכא דקאמר סתם גלדי גלדי כשרה משמע אפילו מהודקות. ועוד דהא הרי"ף פי' גלדי גלדי דדמו למצורע ובודאי דהצרעת אינה נקלפת בנקל וכן התמים דעים פי' דהיינו גרב והוא ודאי אינו נקלף בקל. וגבי גליד שעל המכה ושחוץ למכה מבואר בב"י סי' קצ"ח ד"ה דם יבש שעל המכה. שנעשה יבש ונדבק בחוזק על הבשר ואפילו אם יצטער אם יסיר הגלד מע"ג המכה. וכ"כ בסה"ת סי' ק"ג. קיצור. רק בע"י הצריך קליפה בווארצלין והסכימו עמו הלחה"פ והבל"י והשמ"ח. וגם לדבריו אפשר לחלק בין ווארצלין לקליפות: