א

סימן לג

נשאלתי בועה קטנה בשפולי אונא רובה על שטח הריאה ומקצתה בולט חוץ לשפולי הנה באגודה פא"ט כ' בועא בשפולי אומא טרפה. ובשפולי אונא פלוגתא דרבוותא עכ"ל. ובש"ג כ' דר"י הלוי מן המכשירין בועה בשפולי היינו אפי' בשפולי אומא וכ"כ בהגמ"ר פא"ט. וכ"מ במרדכי פ"ק דיבמות ובראב"ן סי' רל"ח. והנה בפרי תבואה סי' ל"ז ס"ק ס"ה העיר דמלשון סה"ת וסייעתו נראה דלא כהשמ"ח בפי' בועה בשפולי שכולה על שטח הריאה כו'. ומ"מ י"ל לסה"ת ג"כ היינו שמקצתה על שטח הריאה ומקצתה בולט לחוץ דבכה"ג נראית מעבר לעבר. אך ממ"ש בהג"מ פא"ט ומקשים העולם א"כ שפולי ריאה שיש לה בסוף היקף בשר היכי משכחת לה ור"ל מאחר דמתחזיא בשני צידי הריאה טרפה. והקשה ע"ז הפ"ת הלא לדברי השמ"ח דמצריך שיהי' הבועה כולה על שטח הריאה וגם אחר כלותה יהי' חוט בשר ממעל לה א"כ אין נראית כלל בעבר השני. ע"כ לכאורה מוכח דהג"מ ס"ל דפי' היקף בשר היינו מאמצעית הבועה ומה שהיא בולט לחוץ לא איכפת לן ואינו בועה בשפולי שהטריף בה"ג אא"כ עומדת לגמרי על השפולי ולהכי ס"ל כבה"ג דה"ל כיתרת. ומ"מ התוס' ודאי לא ס"ל כן דאל"כ מהו שכ' אי חשבינן לה כיתרת כשעומדת בשפולי ה"ה באמצעיתה. ואפשר זו מחלוקת שבין חכמי מגנצא לחכמי ווירמישא שהביא הראב"ן דאלו ס"ל דחשוב מוקפת ע"ש דהמתירים ס"ל כהג"מ והאוסרים ס"ל כהתוס' וכולם ס"ל כבה"ג אלא שנחלקו בפירוש דבריו. וע' לב"ש שהקשה על לשון מכל צד שבש"ע ולמ"ש בשם הג"מ אפשר לתרץ. מיהו משמעות כל האחרונים אינו כן וכמ"ש בכנה"ג בשם חכם א' שהיה מעביר מחט כו' מכלל דס"ל דמוקפת חוט היינו שהיא עומדת כולה על שטח הריאה. ומ"מ בנד"ז שהבועה קטנה מאצבע אגודל דהב"ח מכשיר וגם בשפולי אונא כ' האגודה דה"ל פלוגתא דרבוותא וגם עצם הדין דבועה בשפולי אומא ג"כ ה"ל רק ספק טרפה א"כ בהפסד גדול יש לצדד: