ד

ואין לומר דסמכינן אהא דקולפין הקליפות ורואין שעור הריאה תחתיהן שלם שבדיקה זו מוציא מידי חשש הנ"ל וכ"מ בפרי תבואה סי' ל"ח ססע"י מ"ד. ולפע"ד קשה לומר כן. חדא דבגמרא אמר גילדי גילדי כשרה ולא הצריך שום קילוף ובדיקה ודומיא דחזותא חזותא כשרה שא"צ שום בדיקה. והלב"ש סי' ל"ח ס"ק ס"ט כ' לא מצאתי למי שהצריך במראה כשרה לנפוח הריאה זולת השמ"ח סעיף י"ב עכ"ל. א"כ כמ"כ גילדי גילדי משמע דא"צ שום בדיקה. ועוד דהרי החוש יוכיח בגלד שעל המכה באדם לאחר שכבר נתרפא המכה היטב יהי' הגליד נקלף בנחת. ומתחתיו יהי' קרום שעלה מחמת מכה והוא שלם. וא"כ מהו הסימן ממה שנקלף הגליד לומר שלא היה ניקב הריאה ועלה קרום. ומאי שנא מוושט למאן דחייש שמא הבריא ונתרפא דאין לו בדיקה דחיישינן שמא אינו ניכר. הגם שיש לחלק בין ריאה לוושט עפמ"ש בת"ש סי' ל"ג ס"ק י"ג דבריאה י"ל אילו נתרפאה היה נעשה צלקת ובוושט לא ניכר מתוך דקותו. אך חילוק זה דוחק דעור הריאה לא עב מעור הוושט. ומ"ש בהג"א רפא"ט שהן עבים ר"ל עם הבשר וכוונתו בענין אחר לומר דכיון שהבשר עב לא חיישינן שמא ניקב כ"כ הרבה כו' ע"ש. והא דבריאה לא חיישינן שמא הבריא ונתרפאה ביאר אאזמ"ו הגאון ז"ל בסי' ל"ג ס"ק כ"ג בכמה חילוקים. ע"ש במ"ש ושטה שלישית היא כו' עד אבל ישב לה קוץ בוושט ה"ל ספק בשחיטה כו' ושטה רביעית כו' משום דוושט אכלא ביה ופעיא בי' כו' ומש"ה שכיח טובא שיחזור הקוץ לאחוריו כו' משא"כ בבה"כ כו' וכן אפילו ריאה כו' ע"ש וחילוקים אלו לא שייכי רק גבי מחט שנמצא בריאה דאין שום הוכחה מחמת המחט שניקבה הריאה. אבל בנד"ז שמחמת הגליד מוכח שהיה נקב ונתרפא יש לחוש לזה ביותר מבוושט דאין הוכחה לזה כלל ואפ"ה חיישינן שמא הבריא ונתרפא. ועוד דגם לחילוקו של הת"ש קשה דא"כ יש לבדוק ולהבחין היטב המקום שמתחת לגלד שלא נשתנה מקומו כלל ובכה"ג לא היינו סומכין על בדיקתינו. דכיון שהבדיקה היא חיובית מדינא דגמרא ואין לך בדיקה הכרחית יותר מזאת. וא"כ איך פסקו האחרונים להקל בזה לדידן ג"כ שהרי הרמ"א והט"ז והש"ך סס"י ל"ח לא הגיהו מאומה על הדין דש"ע שם סי' ל"ח סעיף ה'. יש בו קליפות כמין נתק והיא שלימה כשרה עכ"ל. והרי במקום שיש חשש בדיקה מדינא דגמרא החמיר הרמ"א בש"ע סי' ל"ט ס"ד בהג"ה. ועיין ט"ז סי' ל"ו סק"ב החמיר שם ג"כ אף במקום שהבדיקה אינה צריכה רק ע"פ דעת בה"ג והת"ש הקיל שם סי' ל"ו משום דבגמ' משמע דא"צ בדיקה. א"כ איך יקילו כולם בפשיטות בנ"ד שצריכה קילוף מדינא דגמרא ולראות שעור הריאה תחתיה יפה וטוב אין בדיקה זו קלה מבדיקת הנפיחה. ואיך סמכינן ע"ז. ועיין בש"ך סי' ל"ו סק"ט גבי ריאה דאוושא אע"פ שהמקום ידוע הסכים דאין אנו בקיאין בבדיקה כיון שהחיוב הבדיקה מדינא. (ול"ד למ"ש בסי' ל"ג סק"ז שהבדיקה לראות אם יש נקב בפועל) שמא תאמר הרי דין דבשר בלוי יוכיח דנתבאר בהרוקח דהבדיקה חיובית ואעפ"כ סמכינן אנו ג"כ ע"ז. ל"ד דבשר בלוי אינו מורה כ"כ בבירור לשהיתה מכה בריאה וניקבה ומזה נתהווה הבשר בלוי דאין דרך כ"כ שיתהווה עי"ז בשר רק גלד היה מתהווה. רק שהבדיקה היא שלא לחוש שמא זה הבשר הוא גוף (עור) בשר הריאה שנתבלה ונתמסמס וה"ל טרפה מדין ריאה שנתמסמסה וכשאנו רואים הריאה מתחתיו שלימה נראה לכל שאין לחוש לחשש הנ"ל ומה בקיאות יש בזה. ולחוש שמא ניקבה הריאה ונתרפא מהכ"ת ניחוש לזה. וגם אשמעינן הרוקח שאין ע"ז דין סירכא משא"כ בגילדי שהן הוראות שבאו מחמת מכה כנ"ל. הן אמת בת"ש סס"י ל"ט ס"ק צ"ה משמע דדין בשר בלוי הוא ענין אחד עם גילדי שבגמרא ולפע"ד לא נראה כן:

קיצור. ואין לומר דסמכינן על שקולפין הווארצלין ורואין שתחתיו הריאה שלימה כמו שכתב הפת"ב סס"י ל"ח. דזה אינו נראה חדא דמהגמרא גילדי גילדי כשרה משמע דא"צ שום בדיקה כ"ש שאין נצרך דבר המעכב והוא הקילוף ולראות שתחת הגלד הריאה שלימה. ועוד דא"כ מאי מהני הבדיקה אף מדינא דגמרא ליחוש שמא הבריא דהיינו נתרפא כדחיישינן בוושט לעולא. ומ"ש הת"ש סי' ל"ג ס"ק י"ג לחלק בין עור הוושט לעור הריאה אין דבריו מוכרחין. והא דבמחט שנמצאת בריאה לא חיישינן שמא הבריא ונתרפא כמו בוושט כבר ביאר זה הגאון אאזמ"ו ז"ל סס"י ל"ג סס"ק כ"ג גבי ושטה שלישית ושטה רביעית. וכל חילוקים ההם לא שייכי רק גבי מחט שנמצא בריאה דשם אין שום הוכחה שהמחט ניקבה הריאה ע"כ לא חיישינן שמא הבריא אף דבוושט חיישינן אף בכה"ג. אבל בנדון זה שמהגלד שעל הריאה יש הוכחה שהיה מכה ונתרפא א"כ אף שהגלד נקלף יש לחוש שהיה נקב בריאה ולכן העלתה גלד כמו גלד שעל המכה אלא שעכשיו נתרפא ולא מהני שום בדיקה מדינא דגמרא. ואף להת"ש סי' ל"ג ס"ק י"ג דאם נתרפא פניו משתנות כקרום כו' ונעשה מקומו צלקת. א"כ הבדיקה תחת הגלד היא חיובית ולא היו סומכין על בדיקתינו. עיין בש"ע סי' ל"ט ס"ד בהג"ה ובט"ז סי' ל"ו סק"ב ובש"ך שם סק"ט. ואע"ג בבשר בלוי סמכינן על בדיקתינו אף שהבדיקה היא חיובית שם שאני שהבדיקה היא רק לראות שהבשר בלוי אינו כלל בשר הריאה ולא בדיקה בהריאה עצמה: