א

סימן כט

שאלה בדין וורדא שיש בה יותר מצפורן אגודל רק פחות מעט מפרק אמצעי של אגודל בינוני המבואר בשמ"ח סי' ל"ה סעי' ז'. ועגולה כוורדא אך אין בה חריץ ולא כיס. ובאונא שבצד ימין נמצא החתיכה החסרה היינו שנחלקה שם האונא קצת לרחבה וזו החתיכה יש לה כיס ומשלים צורת הוורדא. אך לא משלים בשלמות עד כי נצרף ג"כ מה שנמצא באונא שמצד שמאל ג"כ חתיכה כנ"ל מה שנחלקה שם האונא. והנה השמ"ח סי' ל"ה סל"ו כ' ונ"ל דאם נחלקה לג' אפי' בלא כיס יש להטריף. אך כאן כיון ע"י החתיכה האחת שבאונות ימין ג"כ כמעט יש די להשלים א"כ א"צ כלל להחלק שבאונות השמאל וכיון דא"צ כ"כ לו לא יועיל ולא יזיק דהא מצד עצמו פשיטא דכשר דלא דמי כלל לפיצול מקמא אף לפי מה שהחמיר הבית אפרים. כי הוא כמו יתרת בדרי. ומושרש בטוב וחזק ככל האונות מד' צדדים. והנה לכאורה מעיקר ושרש הדין היה נראה דא"צ שום השלמה אף מהחתיכה שבימין ואף למנהגינו שאוסרים בחסר הוורדא ואף להאוסרים יתרת מקמא. דזו הוורדא נ' וורדא היא משרש הדין ולא אונא. דהנה דין שינתה תוארה דכ' האגור דטרפה הנה בתוס' דמ"ז ובהרשב"א נמצא זה כשהיא גדולה כמו אונא שאזי י"ל דהוה אונא ולא וורדא וטרפה משום יתרת מקמא. ולדידן משום דחסרה הוורדא. ועש"ך סק"ט שאנו מקילין בזה יותר ממ"ש בתוס' ולא מטריפין אלא כשהיא גדולה כ"כ כאונא הסמוכה לאומא. וא"כ מדוע במה שלא נזכר בראשונים יחמירו ביותר. והנה שינתה תוארה שחידש האגור פי' כשהיא משוכה כאונא ולא עגולה כמ"ש הש"ך שם והט"ז סק"ג. אלא שהט"ז הביא עוד מ"כ שאם העינוניתא עגולה כולה בלי חריץ טרפה עכ"ל. והנה הש"ך סס"ק ט' כ' דלפי המנהג להכשיר יתרת מקמא צ"ל דטרפות זו הוא מטעם חסרה הוורדא ויש לערער ע"ז דכיון שיש בה צורת וורדא במה שהיא קטנה ולא גדולה כאונא וגם במה שהיא עגולה כוורדא ולא משוכה וחדודה כאונא. א"כ אף שחסר ממנה החריץ. הרי דומה הרבה לוורדא יותר מאונא. והרי אפי' בדין לידה שנינו בנדה פרק המפלת וחכ"א כל שאין בו מצורת אדם אינו ולד וקיי"ל דגופו תייש ופניו אדם אדם. ובפניו ג"כ אם צד א' כמו אדם וצד א' כמו תייש נחלקו ר' יוחנן ורבא אמר חסא בגמרא שם (דף כ"ג ע"ב) ואף דהרמב"ם פסק כר' יוחנן דבעינן שיהי' שני העינים הגבינים ושני הלסתות כצורת אדם. מ"מ המגיד שם כ' שיש פוסקים כרבא. וגם לר' יוחנן הפה והאזנים והאף לא איכפת לן. א"כ הכא גבי וורדא כיון שהיא צורת וורד רק החריץ חסר יש לדונה כוורדא ולא כאונא. וא"כ אין כאן יתרת מקמא וגם לא חסרה הוורדא. כ"ש דרש"י ורוב הפוסקים ס"ל דחסרה הוורדא כשר. וגם המנהג להכשיר יתרת מקמא. אלא דמ"מ לא באנו לסתור המנהג להקל בוורדא שאין לה חריץ. אבל בנד"ז שע"י ההשלמה והחתיכה שבאונות ימין יהי' לה חריץ ג"כ. א"כ אין אנו צריכים עוד להשלמת החתיכה שבשמאל. ואין זו וורדא שנחלקה לג' כ"א לב'. וגם השיעור כטרפא דאסא יש בוורדא זו גם בלי צירוף החתיכה שבשמאל. דלענין וורדא יש לסמוך ע"ד דהשיעור הוא כצפורן אגודל כיון שרש"י מכשיר לגמרי חסרה הוורדא. כ"ש דכאן השיעור הוא קרוב לפרק אמצעי של אגודל. ומ"מ למעשה היה קשה עלי להכשיר נגד שו"ת בית אפרים חי"ד סי' י"ד שהחמיר בזה ביותר: