ב

אך מ"מ הרי פי' הט"ז ס"ק י"ג דהיינו אם יש פיצול שתחתיה גומא כו'. אבל אם אין שם גומא נת"ל דמנהגינו להכשיר י"מ עכ"ל. וכ"כ הש"ך ס"ק ל"ז שיש גומא תחתיו כו' וכ"ה בל"ח דהואיל ומוצאים גומא כו'. וא"כ מכ"ז נשמע להנדון של הגאון ר"ס בנתפצלה האונא לעוביה אף אם חלק התחתון קצר מחלק העליון כו' מ"מ כיון דאין כאן ענין גומא אין זה פיצול רק יתרת ואין לאוסרו כלל. ואדרבה אפילו להאוסרים י"מ הוא מותר דהא קיימא בדרי דאוני. ואין לאוסרו משום יתרת מקמא. גם משום פיצול אין בו. ומ"ש הגאון ר"ס אטו הגומא גורמת שם הפיצול כו'. במח"כ לא עיי' בד' הל"ח שהצריך עיון מ"ט החומרא בפיצול יותר מביתרת ולכן ס"ל דבאמת אין להחמיר רק במקום די"מ טרפה לכן גם הט"ז והש"ך שכ' להחמיר משום דסופו להתפרק כיון דטרפות זו חידוש הוא ע"כ לא החמירו רק כשיש גומא כו' דאל"כ דיינינן לי' כיתרת. לכן א"ש ד' הפמ"ג בשפ"ד ס"ק ל"ז שכ' ומ"מ לענין פיצול מקמא כו' כל שמושרש יפה כו' ע"ש. וכ"ד החגורת שמואל סי' ל"ה סקל"ט להקל בזה. ועיין בתורת יקותיאל סי' ל"ז סק"ג שהאריך בדין פיצול מקמא דס"ל להקל בהפ"מ להמכשירי' י"מ ע"ש באריכות. וזהו כשטת הל"ח ושחיטת מהר"ל שנזכר למעלה ותוכן טעם התויק"ו משום דרוב הפוסקים ס"ל דטעם יתרת מגבה דטרפה הוא משום כל יתיר כנטול דמי ולא משום סופו להתפרק. וא"כ מנ"ל לחדש ענין סופו להתפרק בפיצול מקמא יעו"ש באריכות. ולענ"ד עוד סיוע לזה דהפרי תואר סי' ל"ט סק"ו בד"ה ועוד אמאי כו'. הקשה על מ"ש התוס' בטעם טרפות סירכא שלא כסדרן שהוא משום שסופו להתפרק והוא השיג ע"ז דלא מצינו טרפות על העתיד בכה"ג כו'. שהרי אף כשיש אופן שתחיה ע"י אי בדרו לה סמא כשרה כ"ש בכה"ג דאין זה ודאי שסופה להתפרק בענין שתינקב כו' והאריך שם אף שאין זה לשונו ממש. א"כ נהי דהתם אין לחלוק על התוספות. אבל הכא שלא נזכר כלל בראשונים שסופה להתפרק בפרט כשהפיצול מושרש יפה. יש לצרף טעמו של הפר"ת ג"כ וא"כ מכ"ש שאין לחוש עכ"פ לחומרת הגאון ר"ס והבית אפרים. וכן בלב"ש סי' ל"ה סכ"ב הביא להקל בזה בשם שו"ת מאיר נתיבים כי כן משמע ג"כ מהשמ"ח והט"ז והש"ך כנ"ל. מיהו נ' דוקא אם שרש הפיצול מושרש לצד שרש האונא דאף שבסוף אין החודים שוים יש להכשיר. אבל אם שרש הפיצול הוא לצד חוד ושיפול האונא יש להטריף דהא יש מטריפים כה"ג אפילו בפיצול מגבה כמבואר בשמ"ח סעי' י"ט ובת"ש ס"ק כ"ה. כללא דמלתא דבאונא שנתפצלה בעובי' יש להקל דלא כהבית אפרים. וכ"ש בנתפצלה לרוחבה דהב"א ג"כ מכשיר. הג"ה לאחר זמן. ועיין בספר עצי לבונה סי' ל"ה ס"ח הביא ג"כ ששו"ת מאיר נתיבים סי' מ"א חולק על דין דשו"ת בית אפרים וז"ל ועיין בבית אפרים סמ"ד מ"ה בפיצול כו' אע"פ שאין שם גומא יש להטריף וכמ"ש בפ"ת ס"ק פ"א כו' דקורא תגר על השוחטים שאומרים דהוי נחלק לשנים ואין לו דין פיצול כיון דאין לו גומא כו' וע' בשו"ת מאיר נתיבים סי' מ"א דמיקל בזה דאין לחושבו לפיצול רק לנחלק ע"ש וצ"ע עכ"ל. וע' בכנה"ג סי' ל"ה בהגהת הב"י אות פ"ד. ועיין בפתחי תשובה סי' ל"ה ס"ק יו"ד: