ב

וכ"ז בענין לכתחלה. אבל לענין דיעבד שלא בדקו אותן מבואר בתשו' מהרמ"ל סי' כ"א והביאו הש"ך סס"י ל"ג דאין להחמיר. ומותרים באכילה. וכ"מ מכל האחרונים ומה שכתבת שהב"ח מחמיר. גם זה אינו דהב"ח מחמיר שלא להלעיט לכתחלה אבל בהלעיטו ולא בדקו הוושטים משמע בהדיא דמדמה זה לריאה שאבדה בלא בדיקה וא"כ הרי רוב הראשוני' מקילים בהא. והכי קיי"ל בהפסד גדול עכ"פ ואפי' בסתם הפסד יש לצדד להקל למאי דקיי"ל שם להקל בחיה וכבר נת' מד' הצ"צ דחשש דהלעטה פחות מחששא דסירכות בחיה כנ"ל. אך הת"ש סס"י ל"ג כתב וז"ל ואם שכחו ולא בדקו הוושטים נ"ל דאם הלעיטה בעיסה בלוסה שיש בה קוצים או בתבואות חדודים אין להקל כלל דמאן יימר לן דכה"ג רובו להכשיר אימא רובו לינקב וה"ל כהלעיטה חלתית דמנקבי' למעייני' והא אפילו בסתם הלעטה כ' רמ"א ז"ל דשכיחא ריעותא טפי מסירכות הריאה אבל בהלעטה שראיתי נוהגין בבצק דק שעושין ממנו עגולים ואין בהן קוצים יש להתיר דיעבד כמ"ש מהרמ"מ בתשו' סי' כ"א דלא שכיח כ"כ שעי"ז ינקבו ב' הקרומים כ"א ע"י החיכוך נולד חולי בפנימי והמחמיר שלא להלעיט כלל תע"ב עכ"ל הרי דמחמיר אפילו דיעבד בהולעטה בעיסה בלוסה שיש בה קוצים או בתבואות חדודים כו' ושם סיים שהמלעיטי' כן והרבה בפעם א' בחזקת היד ואין חוששין לבדוק הוושט ראוי להתרחק מהם ומכליהם. ומעתה אפ"ל דהמעשה שסיפר מוהר"ר יהודא בשם כאאזמו"ר הגאון ז"ל שהורה לאנשי ק' סמילעוויטש י"ל דהיה ההלעטה בתבואות חדודי' ופסק כהת"ש לאסור הכלים ג"כ (ומה שציוה לשורפם אולי הי' קנסא על שעברו אדרבנן):

אך לכאורה יש לתמוה על הת"ש במ"ש אבל בהלעטה שראיתי נוהגין בבצק דק כו' ואין בהם קוצים יש להתיר דיעבד כמ"ש מהרמ"מ בתשו' סי' כ"א דמשמע דלא פליג על מהר"ם רק דמהר"ם מיירי נמי בכה"ג. וזה אינו דמדברי מהר"ם לובלין בתשו' הנ"ל יש ללמוד דאפי' בהלעיט' בתבואות חדודים אינו אוסר בדיעבד כשלא בדקו. חדא דשם הי' השאלה בסתם הלעטה והתיר ולא התנה בפי' דדוקא כשלא הלעיטו בעיסה בלוסה או בתבואות חדודי' כמו שהתנה הת"ש. ועוד דלשם מוכח דאפי' בכה"ג מתיר מדכתב וכ"ש בנ"ד כו'. ויש לדמותו להא דאיתא פא"ט אבל נמצאת לא אצטריכא לי' לעולא דכולהו חיוי ברייתא קוצי אכלן ואע"ג שיש לחלק דהתם הבהמה אוכלת מעצמה. אבל הכא כשמלעיטי' אותה יש לחוש כו'. מ"מ הסברא נותנת דהיינו לחוש לכתחלה אבל לאסור בדיעבד אם שכחו ולא בדקו לא עכ"ל. וא"כ משמע דמיירי בהלעיטו בדברים שהם כמו קוצים כתבואות חדודים שהרי ממקום שבא להקל בזה מנמצאת שבגמ' וכולהו חיוי בריי' קוצי אכלן משמע כן אלא דהוה סלקא אדעתי' לחלק דהתם הבהמה אוכלת מעצמה כו' ואהא מסיק דמשום האי חילוק אין כדאי לאסור בדיעבד א"כ משמע ודאי דס"ל להקל בדיעבד בכל ענין אפי' הלעיטו בתבואות חדודים ודלא כמ"ש הת"ש וכ"מ מדברי הצ"צ בתשו' סי' קט"ו הנז"ל דמסיק דחששא דבדיקת הוושט קילא מחשש דסירכות אפי' דחיה. ולא חילק באיזו הלעטה שיהיה אלמא ס"ל דאפילו מלעיטי' בתבואות חדודים קילא וא"כ פשיטא דלדידי' אין להחמיר בדיעבד שהרי אפילו בבדיקת הריאה דחיה קיי"ל להקל בדיעבד כששכחו ולא בדקו כמבואר בש"ע סי' ל"ט ועיין בצ"צ סי' י"ז מבואר דבק' ניקלשפורג מלעיטין האווזות בשבולת שועל והקרוב בעיני שהשאלה דסי' קט"ו שנשאל מהשער אפרים הי' ודאי כשהי' אב"ד בק' נ"ש הנ"ל. שהרי היא בסוף הספר וידוע שמתחלה היה בפרוסטיץ ואח"כ בניקלשפורג. ואפ"ה כ' להדיא דאין להחמיר לענין כסוי הדם כנ"ל. שוב ראיתי בסוף התשוב' דסי' קט"ו הנ"ל כ' וז"ל אווזות אע"ג דתחיבת קוץ מצויות בהם כו' הרי להדיא דמיירי בכה"ג שמלעיטי' אותן בתבואות חדודים. וכ"מ בשו"ת שבו"י ח"א סי' מ"ט שכ' בפשיטות דאפי' באותן מקומות שצריכין לבדוק גם אותן חתיכות וושט שלמעלה בתוך הראש מ"מ הוא רק מצד התקנה ובדיעבד אם אבדו הוושטות בלא בדיקה מכשרינן ע"ש. והנה אותן מקומות שצריכי' לבדוק למעלה ג"כ היינו במקום שמלעיטין בשבולת שועל וכה"ג כמ"ש בתשו' צ"צ סי' י"ז שהביאה השבו"י שם ואפ"ה פשיטא לי' להשבו"י דדיעבד כשלא בדקו כשר. הרי נתברר דדעת מהר"ם לובלין והצ"צ והשבו"י להתיר דיעבד אפי' הלעיטו בתבואות חדודים ודלא כהת"ש ועיין בתשו' א"ש סי' ל"ד בדברי השואל:

ומה שדימה הת"ש הלעטה זו להלעיטו חלתית תמוה דהתם משמע דנוקב בודאי כמ"ש הרמב"ם פ"ו מה' שחיטה דין י"ג. וצ"ל דהיינו מצד טבעו ולא מצד היותו חד. (וכדאי' בע"ז דל"ט א' דחריף טפי וכ"ה בחולין שם ומ"ש רש"י חד נתכוין ג"כ שהוא חריף). אלא שאעפ"כ לכאורה יש לדמותו למ"ש הרמב"ם שם ואם הי' ספק נוקב ספק אינו נוקב תבדק כל א' מן בני המעיים כו'. א"כ ה"נ בהלעיטו תבואות חדודי' י"ל דספק נוקב הוא. מיהו אפ"ל מ"ש הרמב"ם ספק נוקב היינו ג"כ מצד חריפותו וכ"מ ביש"ש להדיא סי' ק"י דהיינו דברי' שחכמי הטבע אומרים שהם ספק נוקבי' כו' ע"ש. אבל בהלעטות תבואות הנ"ל מאחר דמשמע להדיא מדברי האחרוני' הנ"ל דמיעוטא הוא שהן טרפות והם היו בקיאי' בזה שהרי היו מלעיטי' בזמנם א"כ מהכ"ת להחמיר: