ה

ובענין כל הני חיוי ברייתא לפי' רבינו אפרים דקאי על ב' וורדות א"כ זה המין הוא ודאי רק מיעוטא דמיעוטא ואעפ"כ מהני להכשיר והפוסקים לא חלקו עליו רק משום הלשון וקרו לה עינוניתא משמע דקאי על אחת. ולא משום עצם הדין וע' תשו' עה"ג סי' ק"כ התיר מטעם כל חיוי כו' ובת"ש סי' מ"ג סק"א דאין להתיר אא"כ רוב המין כן דאין רוב המין טרפה. ועד"ז כתב כאן בפליתי סק"ה ואמת להתיר מכל הני חיוי ברייתא אית ליה קשה להתיר כו'. ועיין בחגורת שמואל סי' מ"ג כמדומה מיקל שם. ועיין בשו"ת שב יעקב סי' כ"ד מענין כל הני חיוי. ובספר המכריע סס"י י"ב כתב וז"ל אבל העידו לפני שהמריאים הנקרא בופאלי בלע"ז נמצאים בהרבה עינונית וא"כ י"ל כשאמר הונא מר [בר איויא] דהוי חיוי ברייתא הכי אית להו לא על אחת לבדה אמר אלא שדרכן להמצא בהן יותרת ביני וביני ואין לחלק בין אחת לשתים כו' עכ"ל. והנה הכו"פ סי' ל' כ' עוד צד להתיר משום שהעיטור וה"ר יונה ס"ל בחסרון בגולגלת בלא נקיבת הקרום אין טרפה וכמ"ש ר"ת. מיהו פשטא דגמרא פ"ק דערובין (ד"ז) כגון שדרה וגולגלת לא משמע כן. וע' ב"ח סי' ל"ב ס"ז כתב שי"ל הא דהרי"ף השמיט הא דאמר רב יהודה אמר שמואל וכן לטרפה הוא משום דרב אושעיא מתקיף לה א"כ ליתני מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה. פא"ט (דנ"ב ע"ב). ואע"ג דלא קיי"ל כן מ"מ יש לצרף זה לסניף בעלמא כמו שמצרפים לפעמים דעת השאלתות לענין חמץ בפסח דס"ל שאינו אוסר רק עד ששים אע"ג דהלכה רווחת דאוסר במשהו ע' בד"מ סס"י תמ"ז. ולדינא נראה להורות כמ"ש בשו"ת חב"י סי' ל"א. ואף שהפמ"ג סס"י ל' החמיר בזה מ"מ בתשו' שבו"י ח"ב סי' ס"ה היקל ביותר מהחב"י כמ"ש בפתחי תשובה וע' בכנה"ג שבתרנגולת טיפליש התירו כמה גדולים. וא"כ החומרא רק משום עוף המים וע"ז נת"ל טעמים להקל בסעיף א'.ובפמ"ג כ' שאינו ודאי כעוף המים: