ג

והנה הנו"ב סס"י ה' העלה עוד טענה להקל אף אם יש בהנקב כשיעור כיון שהנקב מתחלת ברייתו אין זה דין כדי שינטל מן החי וימות. לדעת הרמב"ם שבש"ע סי' נ' סעיף ב' דס"ל דהיכא דטרפה בניטל אזי אם נברא חסר כשרה וה"ה הכא גבי חסרון הגולגלת שמנאו הרמב"ם תחת סוג שבורה י"ל דאם נברא כך כשרה. ועיין מזה בפר"ח סי' נ"ד כתב ג"כ שלהרמב"ם י"ל שבורה בידי שמים כשרה. ואף שבמשנה דאהלות פרק [ב' משנה ג'] שהובא בגמרא ר"פ א"ט נזכר לשון חסרון. דהיינו חסרון בשדרה וכן בגולגלת כמה חסרון בגולגלת וחסר משמע מתחלתו ברייתו מ"מ הא כתב התה"ד סי' קע"ז דחסרון בשדרה כ"ע מודו דמיירי דומיא דאהלות דלאחר שמת נחסרה החוליא מן השדרה וע"ז קאמר שמואל וכן לטרפה אבל חסרון או יתרון דבידי שמים אינו מטריף בכאן. וא"כ כמ"כ י"ל גבי חסרון בגולגלת וכמ"ש בתה"ד סס"י הנ"ל מלשון כדי שינטל מן החי וימות שאמרו גבי חסרון בגולגלת דלשון שינטל משמע אח"כ ולא מתולדתו. אך הנה הת"ש סי' (זה) [נו"ן] דחה סברא זו וז"ל והא דכתב בתה"ד סי' קע"ז דמסתברא דחסרון בשדרה היינו אח"כ ולא מתחלת הבריאה. היינו דוקא בשדרה דמסתברא דהטרפות הוא משום דנעשה גיסטרא וכן לענין טומאה נחסר בניינו. משא"כ כשנברא כך. הרי בניינו שלם אבל בחסרון הגולגלת דמשמע הטעם דליכא הגנה למוחו והדרן לסברת הרשב"א דמה לי אח"כ מה לי נולד כך וע"ז יש להשיב דהן אמת שאם היה נולד כך בענין שהנקב היה מגולה לאויר העולם ואין הגנה למוחו שפיר י"ל כן. אבל בנד"ז שנברא בענין שיש הגנה טובה למוחו וכמ"ש בתשו' חב"י חי"ד סי' ל"א וז"ל אבל בנ"ד ראינו תיכף כשנולד שיש שם נוצות גבוהות ועבות יותר ממקום אחר כו' וראיתי באווזא כזאת שהעור שלם למעלה בלי חסרון ורושם כלל בעצם העור. ובהסיר העור משם יש על המוח עור עב וחזק וקשה עד שבקושי לנקוב אותו בחוד של סכין חד עד שנראה בחוש שנעשה כך בחכמת הבורא יתברך שהנוצות הגדולים ההם שגדלו בעובי ובאורך יותר משאר נוצות כו' והמה מגינים מזרם וממטר ומרוח על הקרום ועל המוח והוי סתימה מעיקרא וכאילו לא ניקב כלל שהנוצות הללו מגינים כל מה שהעצם מגין עכ"ל. א"כ עכ"פ לא גרעא זה מחסרון בשדרה מתולדתו שהכשיר התה"ד. והנה הת"ש עצמו סי' נ' ס"ב סק"ג כתב דהתה"ד לא כוון כלל להכריע בפלוגתת הרמב"ם והרשב"א שבש"ע שם אלא דאף להרשב"א שרי הכא דטרפות חסרון בשדרה היינו כשנתקלקל ונתרוע הבנין אח"כ שנעשה הפסק בין החוליות כו'. אבל אם מתחלה נבנה בנין קצר והכל בחיזוק ואין מפריד בין אחד לחבירו מה לנו ולמניינם ובהא אפילו הרשב"א מודה. ודלא כהב"ח שכתב על התה"ד ושארי ליה מאריה כו' ע"ש. והרי אף שבודאי מ"מ ח"י חוליות עדיף מי"ז. מ"מ כיון שאין קלקול בהבנין שרי. א"כ גם כאן גבי החסרון בגולגלת קצת ומעט מזעיר שנבנה מתולדתו בבנין טוב והגנה מהעור והנוצות כנ"ל א"כ הרי הבנין טוב אף את"ל שהגנת העצם טוב יותר ה"ז כמו ששמונה עשר חוליות עדיף מי"ז ואעפ"כ גם בי"ז שרי. ומה גם שאנו רואים שהם חיים ומטילים ביצים כשאר כל האווזות. וא"כ אף שהטענה דנקב מתחלת ברייתו לבד לא מהני כמ"ש הת"ש סי' ל'. אבל כשהוא מתחלת ברייתו עם הגנה טובה כזו ודאי מהני דה"ל סתימה דמעיקרא דעדיפא משאר סתימות דמעיקרא כמו מרה שניקבה וכבד סותמתה וריאה הסמוכה לדופן שהרי נתקלקלה הריאה והמרה לאחר שנולדו בטוב ואח"כ נתקלקלו ואעפ"כ מהני הסתימה. והכא כן מתולדתו נברא עם הגנה וסתימה זו. ולכן לא גריעא עכ"פ מדינו של התה"ד סי' קע"ז שהביאו הרמ"א בסי' נ"ד: