י

ומעתה יש לנו לבאר לענין דינא האיך קיי"ל דהנה כל הפי' שהצגנו לעיל בענין חגירת צפורן הכל הוא לדעת רב חסדא שאמר ששיעור הפגימה כדי שתחגור בה הצפורן אבל הרשב"א ז"ל הבין שהרי"ף (ובה"ג וכ"ה בשאלתות שלא הזכיר מימרא דרב חסדא) דחאו מהלכה משום הני אמוראי דבדקי בשמשא ובמיא ובחוט השערה אלמא דס"ל דשיעור הפגימה בכ"ש וכתב שכ"ד הרמב"ם והרמב"ן אמנם בחי' הריטב"א ראיתי שכתב דכל מה דאמרינן בהני אמוראי אינו אלא בתחלה כו'. אבל בדיעבד הכל מודים שאינו נפסל אלא בחגירת צפורן וסיים שזה שטת הגאונים ז"ל ופי' חגירת צפורן הוא מפרשו מלשון חגורה ממש. והנה הטעם וההפרש בין לכתחילה לדיעבד נלע"ד פשוט משום דאע"ג דשיעור הפגימה מדאורייתא הוא כדי שתחגור בה הצפורן מ"מ י"ל דחצי שיעור נמי אסור כדאי' ר"פ יוכ"פ. ואין לומר דשאני הכא דפחות משיעור זה אינו נוקב בסימנים וטריפות הפגמים הוא משום נקיבת הסימן כדאי' בגמ' (די"ז) פשיטא כיון דכי נקיב טרפה בעינן בדיקה כו'. דמ"מ הרי חצי שיעור אסור משום דחזי לאצטרופי וא"כ פגימה דקה נמי חזי לאצטרופי אם יופגם עוד עד שיהי' כדי שתחגור. וכה"ג מבואר בר"ן רפ"ג דשבועות בענין הנשבע שלא יאכל דאע"ג דלא נתכוין אלא לכזית וא"כ היה הסברא דפחות מזה מותר לו לאכול כיון דלא נתכוין לזה כלל מ"מ אסור משום דחזו לאצטרופי כו' וה"נ להא דמיא עכ"פ. מיהו בתשובת ח"ץ סי' פ"ו מבואר דחצי שיעור אינו אסור מדאורייתא אלא במאכלות אסורות משום דמריבוי' דכל חלב נפקא ולכן כ' דלענין בל יראה וב"י אין איסור על חצי שיעור כ"א מדרבנן כו' ע"ש והסכים עמו רבינו ז"ל בקו"א סס"י תמ"ב וא"כ לענין פגימת הסכין כיון שאין האיסור בהמאכל ממש רק בהסכין אין כאן איסור בחצי שיעור רק מדרבנן. ולכן כיון דמדרבנן עכ"פ אסור לכן החמירו לבדוק בשמשא ומיא דכל שהיא אוגרת משהו הוא בכלל חצי שיעור דחצי לאו דוקא ואסור מדרבנן מיהו. משא"כ דמיא לסאסאה שאינה אוגרת כלל לא הוי אפי' חצי שיעור. והנה לפ"ז נסתלקה קושיות הרשב"א מהני אמוראי אדרב חסדא וא"ש דכולהו ס"ל שיעורא דרב חסדא מדאורייתא כמשמעות פשט הגמ' כמ"ש הרא"ש והריטב"א ושא"פ מדאמרינן ואידך כו'. אך מ"מ אע"ג דפחות מחג"ץ מותר מדאורייתא כיון דאסור מדרבנן עכ"פ כחצי שיעור י"ל דשחיטתו אסורה דיעבד ג"כ כשאר איסור דרבנן וכדאמרינן לענין תערובות ח"ש בפג"ה (דצ"ח) לא תזלזל בשיעורא דרבנן וכן מוכח לכאורה דהשיב רב אשי אסאסאה מאן יהיב לן מבישרא ואכלינן מכלל דלמעלה מסאסאה לא אכלינן. וכמ"ש הריטב"א. ואעפ"כ כ' הריטב"א שאין לזוז מקבלת הגאונים שכ' דדיעבד אין אסור הבשר והטעם נ"ל דכיון דהא דחצי שיעור אסור הוא משום דחזי לאצטרופי. א"כ נהי דאסרינן לי' אפי' דיעבד היינו לגבי הסכין עצמו אילו הי' שייך בו דיעבד משום דבי' שייך לומר דחזי לאצטרופי שאם יפגם עוד מעט אצל פגימה זו יהיה כחגירת צפורן. משא"כ הנשחט בסכין זה שוב לא שייך בו לומר צירוף דגם אם יפגם הסכין עוד מ"מ מה שנשחט בו כבר יהי' מותר הלכך לא שייך בו איסורא דיעבד רק שהאיסור רובץ על הסכין שאסור לשחוט בו. ולא דמי לתערובות דחצי שיעור דהתם שייך לומר חזי לאצטרופי אם יתערב עוד חצי שיעור בהתערובות יהי' שיעור שלם בתערובות. משא"כ הכא. זהו מה שי"ל בטעמן של הגאונים ז"ל ושא"פ שנמשכים אחריהם הנ"ל אות א' להסיר מעליהן קושי' הרשב"א ז"ל: