סימן נה

קמח של פסח שהי' מונח אצל א"י בלא חותם יותר מחדש ימים. והי' השקים קשורים ופרשו עליהם מחצלת והדקו במסמר עץ. אם מותרת לפסח. (א) דעת התוס' והר"ן דבעי' שיהנה בחליפין. ולהרשב"א בעי' שיפסיד דוקא אז ל"ח. וקצת ראי' לדבריו. (ב) שיטת הפוסקים ושסגי בנ"ד בחותם אחד אף בשולח מ"מ בעי' שיהי' טורח לסתור החותם. (ג) מה שהי' הקמח בתוך השק קשור. ואח"כ השק תוך צינאווקע י"ל דהוי חב"ח. (ד) מוכיח דקשר משונה חשיב חותם. א"כ בנ"ד בעת שהוליכו העגלונים ליכא למיחש למידי. (ה) יבאר דחותם ומפתח של עץ חשיב חב"ח. ומה שהדקו במסמר של עץ לא גרע ממפתח. (ו) ויבאר דלא שייך בזה חששא מחמת שהפקיד א"י העגלונים. (ז) ג' שיטות בטעם ההפרש בין חבי"ת ובין חמפ"ג. (ח) ומסיק להקל: