סימן לה

ע"ד הוספה על ז' קרואים בשבת. וכן ביו"ט על ה' קרואים. (א) ראי' מהתוס' והגמ' מגילה דכ"ג א' דאבל מוסיפין קאי גם איו"ט. (ב) מ"ש הפמ"ג ב' הרשב"ץ. אינו כן דעת רוב הפוסקי'. (ג) יוכיח דאף לדין המשנה היו האמצעים רשאים לברך אם רצו. (ג) וכ"מ בירושלמי. (ד) אך כ"ז בימיהם שעיקר הקורא הי' העולה. משא"כ עכשיו שהש"ץ קורא. (ה) וע"כ הברכה הוא על קריאת הש"ץ ושומע כעונה. (ו) ואם הש"ץ עצמו הי' מברך מבואר בשו"ע דאינו רשאי יותר מז"פ. וא"כ ה"ה כשהעולה מברך על קריאת הש"ץ ומסיק דהוי פלוגתא דרבותא. (ז) ואף שיש לצדד מ"מ אין להוסיף רק לצורך גדול: