סימן ל

על ענין הנ"ל. (א) מהא דר"פ המדיר כו' הזן אינו מפסיד. מוכח דלא מהני גילוי דעת היכא דבעי' שליחות. וזהו דין כל המרבה כו'. והא דהדליק את הנר בשביל ישראל דאסור משום שאין דרך לשלם עבו"ז. (ב) וכמ"כ מוכרח מהסוגי' דב"מ כ"ב דלא נעשה שליח במה דניחא לי'. וד' הרמב"ם פ"ד מהל' תרומות יש ליישב כמ"ש המל"מ. (ג) עוי"ל להרמב"ם דבא"י אינו משום שליחות רק משום זכי'. (ד) וזהו להאומרי' דזכי' מטעם שליחות. אבל להאומרי' דזכי' אינה מטעם שליחות. ל"מ זכי' במקום דבעי' שליחות. (ה) וא"כ גבי שבת בנכרי המקבל שכר לא חשיב זכי':