סימן טו

מצד מיעוט או רבוי קופערוואס בדיו. יש איזה אותיות שנוטים לאודם. או מראה גאלד פארב. אם הוא כשר בסת"מ. ובתפילין אם מהני תיקון העברת הקולמוס. (א) ר"ת כ' דעפצים לא מקרי דיו. ולד' הרמב"ן והר"ן והריטב"א אם בשלו מקרי דיו. ולהמרדכי והרא"ש לא בעי בישול רק לערב בו גומא. (ב) להרמב"ם בפי' המשנה פ"ב דסוטה. דעם קנקנ' דוקא הוי דיו. ובתשו' סי' מ"ה משמע דעם גומא לא הוי דיו גמור. וצ"ע על הרא"ש והמרדכי. וי"ל דמ"מ משחיר קצת. ועוד דמעלת הדיו הוא משום דהוא מתקיים. (ג) דע' התוס' בשבת קט"ז. מעלת הדיו דהוא דבר של קיימא. וקולמוס וקנקנ' הוא משום שאינו יכול להמחק. ולכן בעי' שניהם. ובהגמי"י ב' רבינו שמחה דשחור מעכב. (ד) לפירש"י. קופערוואס אינו קנקנתום. א"כ יש להקל אף למ"ד דאין מטילין אותו. (ה) ומסיק להקל בנ"ד שהאותיות אינם שחורות ממש. וא"כ מהני התיקון ואין לחוש משום של"כ. (ו) מ"ש הרב"י בסי' ל"ג שהרמב"ם ס"ל ג"כ דבעי' כסדרן תמוה דהרמב"ם כ' רק הטעם שאין תולין כו' וכ"ה בירושלמי דמגילה ומשמע דלא אכפת לן משום של"כ. וכ"מ בת' הר"ן סי' ל"ט. (ז) וכ"מ בתוס'. וא"כ יש להקל בנ"ד [ועל"ק סי' כ"ב]. (ח) (ט) במה דמשמע מהמ"א סי' ל"ב ס"ק ל"ח דאם ליכא משום של"כ כשר כשמעביר עליו דיו שחור לכאורה ק' מגיטין י"ט ע"א. ומחלק בנ"ד דכתב הא' הי' בדיו רק שלא הי' שחור לכ"ע כשר כשמעביר עליו דיו שחור: