א

סימן קטז

הגהות לשו"ע רבינו הגדול חלק אורח חיים סימן קפ"ח. סעי' ו'. ואם הזכיר. מ"א:

סעי' ט'. אלא שבתוך. רשב"א:

סימן ר"ב במראה מקום ממהרי"ל דיאנעוויטש ס"ב. כתב אדמו"ר על הגליון. במ"א דפוס אמשטרדם כתב להדיא דמברך על המים תחלה ואח"כ על הלביבות כמ"ש רבינו. ולפני אחי הי' הנוסח במ"א להיפך כמו שיש במקצת דפוסי'. ולכן הוצרך לדחוק. כן אמר לי בעצמו. אמנם באמת מה שכיון ליתן טעם על קדימת ברכת שנ"ב על המרק עפ"י הט"ז סי' רי"א סק"א דחביב מכריע. זה אינו שייך לנ"ד כלל. דלכ"ע פה"א ופה"ע וכש"כ במ"מ קודמין לשהכל. אפילו אם מין שהכל חביב עליו. כמ"ש המ"א שם סק"ג. וגמר' מפורשת היא ל"ט ע"א ומלגלג סבר כו'. וכן הוא בסידור פ"ט ה"ז. וכ"ה דעת הט"ז ג"כ. עיי"ש סק"ב. אכן מה שיש ליתן טעם לקדימת שהכל. הוא משום דלא ברירא לי' כ"כ אולי יפטור ברכת במ"מ את המים. כי אולי דמי למי שלקות. ולכן טוב לברך תחלה שהכל לצאת מכל הספיקו':

סי' רי"ב. מראה מקום מאדמו"ר. בסעי' ב'. וכן אפילו. מ"א סי' קס"ח סס"ק ל'. סעי' יו"ד. לעולם. תוספות:

סי' רי"ג. סעי' א'. על כל. כר' יוחנן מ"ג. שכ"ד הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ורוב הפוסקים:

שם שנים. רא"ש טוש"ע:

שם אם. ריב"ל בירושלמי שכן פסקו תר"י והרא"ש:

שם בפת. משנה מ"ב. שם ומ"מ. תוס' חולין ק"ו טור סי' קע"ד רי"ו ב"י:

שם ובזמן. ר"י שו"ע:

שם אלא. מ"א סי' רע"ג סקי"ג:

שם רע"ג סעי' י'. שם וי"א. ראב"ד וכלישנא בתרא מ"ג שם לר' יוחנן הובא בב"י סי' קע"ד:

שם אא"כ. ברייתא וגמר' מ"א סק"ה. שם ואעפ"י. שו"ע:

שם נהגו. רמ"א:

שם חוץ. ט"ז סק"ב. שם ומ"מ אגודה. מ"א סק"ו. שם ע"ד. גמרא מג"א סק"א:

סעיף ב'.בברכה. כדאיתא גבי בר קפרא ל"ט:

שם שדעתם. תוס' חולין ק"ו. וברכות מ"ה:

שם אינן. גמרא חולין שם:

שם ולא. תוספות והרא"ש בברכות מ"ג מהא דתלמידי דרב:

שם ומ"מ. תשובות המיוחסות להרמב"ן סי' קצ"ו:

שם ואם. עיי' מג"א סי' קס"ז סקכ"ח. שם ועכשיו. ט"ז סק"א:

סעיף ג' ואפילו מ"א סק"ז:

שם מ"מ. עי' מג"א החילוק בין דין זה לדין שבסי' ר"ו סעי' י"ב:

סעיף ד'.אין. רמב"ם פ"א:

שם של. מג"א סי' ס' סק"ג:

שם יצא. ב"י:

סעיף ה'.לא. תוס' מ"ב בשם הירושלמי. מג"א סק"א:

שם וכן. עיי' סי' רצ"ח סעי' ך':

סעיף ו'.כגון. שו"ע סי' ח' סעי' ה':

שם וה"ה. עיי' מג"א סי' תרכ"א סק"ג. וסי' רצ"ח סקי"ח:

שם כגון. שו"ע סימן תקפ"ה:

שם ומ"מ. מג"א סי' תרפ"ט סק"י:

סעיף ז'.אבל. שו"ע סי' תל"ב סעי' ב. ועיי' ח"י סקי"א. ועיי' בקו"א שם וסי' רס"ג:

סי' רט"ו. סעיף א'.העונה. ברייתא מ"ה ע"ב:

שם שתי. רמב"ם:

שם אחיזה. רלב"ח ב"י:

שם ויש. תוס' שם רמ"א:

שם ואינה. מג"א סק"א:

סעיף ב'.אדם. משנה נ"א:

שם ואפי'. גמ' נ"ג ע"ב:

שם אבל. רמ"א:

שם אבל. רמב"ם שו"ע סעי' ג':

סעיף ג'.כל. רמב"ם:

שם ואעפ"י. תוס' מג"א סק"ו:

בשו"ע רבינו הל' פסח סי' תכ"ט סעיף ט' ד"ה ואין כאן פנוי אלא יום י"ג עכ"ל עי' במהרי"ל בדינים השייכים לחדש ניסן מביא שם שיום י"ג יש בו יו"ט דהיינו שיום י"ג הי' איסור חג ליו"ט של הנשיאים ונכון הוא:

שם סי' ת"ל סעיף א' שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול עכ"ל עי' במהרי"ל בענין מה שנוהגים לדרוש בשבת הגדול הל' פסח כמבואר ג"כ בשו"ע רבינו סי' תכ"ט נת' שם שמזה הטעם נק' ג"כ שבת הגדול כמו יוה"כ שנק' צומא רבא ע"ש שמרבים בתפילות כמ"כ נק' שבת הגדול ע"ש שמאריכין בדרשות משום דנפישי מילי חומרי הל' פסח:

שם סי' תל"א סעיף ז' בד"ה אבל מי שרגיל להתפלל כל השנה עם הצבור מבעו"י ועכשיו לא התפלל עמהם יקרא ק"ש ויתפלל מיד בצ"ה ואח"כ יבדוק, צ"ע אחר הדין אם קרא ק"ש ומבעו"י כדרכו ולא התפלל אם צריך להתפלל תחלה קודם שיבדוק מפני החשש שמא ישכח על תפלה לגמרי א"ד כיון שתפלה הוא רק רשות אין קפידא בזה כ"כ ואפשר שגם אם עדיין לא קרא ק"ש ג"כ אין מחויב לקרות רק ק"ש ולבדוק ואח"כ יתפלל, לפי שבכל שעה שאינו בודק הרי הוא עובר על ת"ח וא"כ יש לדחות התפי' בשבילה:

תמ"ז סעי' ל"ו ד"ה ומותר לאכלו בפסח ע"י הדחה שישרנו ג"פ במים כו' ול"נ שכן צריך להיות בהג"ה הדחה ג"פ לפני הפסח ואם ישרנו לפני הפסח בתוך כלי כו' וראי' מד"כ בתוך כלי של פסח אי מיירי תוך הפסח פשיטא דבכלי פסח ידיחנו וכ"נ ממ"ש סעיף מ"ב ולא הדיחם קודם הפסח כו':

תס"ז עי"ש סעיף ל"ז שאין מחזיקין איסור ממקום למקום ור"ס ל"ט אבל מחזיקין איסור מזמן לזמן כו' ומקור דין זה מתשו' מהרא"ל סי' ע"ח ועמו המג"א ס"ק ט"ז וע' נדה פ"ג ע"ב פליגי חזקי' ור"י בקופה בזוית בית לאוקימתא ד"ד ע"א ופסק הרמב"ם כר"י דמטמא ותולין ע"ש פי"ז מהאה"ט אלמא דממקום למקום ספיקא הוי ולפ"ז מזמן לזמן הוי טמא ודאי ושורפים עליו תרומה וקדשים כ"ה להדי' בגמ' שם וכ' משרף לא שרוף מתלא תלינן כו' משמע הא מזמן לזמן שורפים לחכמים דברייתא דאמרי כל הטמאין כשעת מציאותן שכ"פ הרמב"ם פי"ד הי"ד ולפי"ז צ"ע מ"ש הפוסקים כאן דספיקא הוי מזמן לזמן מיהו לענין ממקום למקום פסקו כחזקי' וכמ"ש התשב"ץ פ"ג דנדה שם בשם י"א ועוי"ל עפמ"ש הראב"ד בהשגות פי"ז שם דבכלי אחר גם ר"י מודה דטהור. ובר מכל דין י"ל דמעלה עשו בקדשים עי' תוס' ד"ד ע"א ובהכי ניחא גם לענין מזמן לזמן ובלא"ה הרי כ' בסעי' ל"ב שאינו נק' ס' אלא שכשיש עוד ס' נק' ס"ס יע"ש: