א

סימן קג

מכתבו הגיעני, והנה כבר השבתי גם מקודם בא מכתבו לההמ"ץ ד"ק מיר האראד ישן הרב ר' אברהם יצחק, שנתיישבתי בזה ג"כ עם הרב המפורסם המ"ץ דק' דובראוונא שאין להקל בזה שום אופן, ויש בזה כמה חששות גמורות מדינא, ומי שמע כזאת לעשות יי"ש של פסח לכתחלה בכלים שא"א לנקותן לגמרי מחמץ בעין ולסמוך על זה דמשהו בטל קוה"פ דבהגעלה ודאי לא סמכין ע"ז אפי' בשאר איסורין מדבעינן שלא יהי' אפי' קצת חלודה ולא גומות ולא טלאי, ואתיא בק"ו מהא דגזרינן בכ"ח דלא מהני מילוי גומות דלמא חייס עלייהו, הרי אף שמדינא שרי גזרינן דלמא, כש"כ וק"ו בכה"ג שבנד"ז מלבד דגרע טובא מבית שאור כמ"ש בלבוש סי' תנא סכ"א עוד זאת הבית שאור זה נשתמש ע"י רותחין דהרי אפי' ר"י לא פליג על רש"י רק שאין נראה דבלוע ע"י צונן כו', לכן בבית שאור שתשמישו ברותחין ודאי יש לנהוג כרש"י דבלאה"נ כ' המ"א דמנהיגינן כרש"י ובכה"ג הט"ז ג"כ יודה, וא"כ לא מהני ג"כ מ"ש הט"ז ססקכ"ז שאם בישל אותו במים כו', דהט"ז סמך על ד' ר"י והרא"ש משא"כ בבית שאור שע"י רותחין דנראה להורות כרש"י ולרש"י פשיטא דלא מהני בישול במים כו' אף להט"ז ולכן יפלא מאד בעיני איך יעלה על דעת רומע"ל להקל בזה ולגבב כל הקולות יחד באיסור חמץ, וידע מעל' אשר אשתקד נשלח תשו' מהגאון רע"ק איגר נ"י שהחמיר במאד להזהר בעשיית יי"ש לפסח כ"ש שחלילה להקל בכענין הנ"ל, ואפילו לא הי' כאן חמץ בעין חלילה לשנות מנהג כל ישראל שאין יי"ש לפסח רק בטרויבין חדשים או שלבנן ולא לסמוך על הגעלה אפי' בטרויבין ישנים, וכבר כתבתי שי"ל דבית שאור שע"י רותחין לא פליג ר"י על רש"י, ועוד יש כמה גמגומים גדולים להחמיר בהגעלה זו אלא שאין מהצורך להאריך יותר, ודי במש"ל, ואין להביא ראי' להקל ממ"ש בשו"ע יו"ד סי' צט וסי' קכב ס"ה בשם הרשב"א בתה"א דקס"ו ע"ב אם נבלע איסור מועט בתוך כלי אם דרכו של אותו כלי להשתמש בו היתר בשפע מותר להשתמש בו לכתחלה כו', וא"כ נימא כמו"כ בנד"ז דאע"ג שיש מעט חמץ בעין כיון שלא יבא לידי נ"ט יהי' מותר, אבל באמת ז"א, חדא דהרא"ה בבד"ה חלק שם ע"ז וכ"ד הטור, גם כל האחרונים הב"ח והלבוש והט"ז ססי' קט והש"ך סי' קכב פסקו כהרא"ש והטור, וגם הפר"ח ססי' קכב כתב לסתור ראיות הרשב"א, ועוד והוא העיקר, דאפילו הרשב"א לא כתב כן רק גבי איסור בלוע, אבל בנד"ז שהחמץ בעין פשיטא ופשיטא דהוי ממש דין מבטל איסור לכתחלה גם לפ"ד הרשב"א, וכמבואר להדיא מלשונו בתה"א שם דקכ"ו ב' שכ' ואפילו איסור משהו אין מבטלין לכתחלה ומיהו אם נבלע כו', הרי בפירוש דרק גבי בלוע התיר אבל לא באיסור משהו בעין, וכן חילק בהדיא הריב"ש בתשו' סי' שמט לדעת הרשב"א הובא בפר"ח כ"ש באיסור חמץ אפי' לפני הפסח דחמיר טובא משארי איסורי דאורייתא, כיון שיש גדולי הגאונים ז"ל דס"ל דאפילו טעם חמץ שנתבטל דחוזר וניעור בפסח, וכ"פ הפר"ח סי' תמו ס"ד אפי' דיעבד, ומלבד החמץ בעין הנה גם מצד הבלוע בהכלים י"ל דלא מהני הגעלה לפי שבנד"ז (חסר בהעתק):