א

סימן צח

(ע"פ תקצגימ"ל) שאלתי פי ק' רבינו שי' איש א' לא הי' בביתו בי"ג ניסן ולא מכר חמצו ובכלל זה גם שני עמר יי"ש והוא איש עני ונז' בע"פ אחר חצות היום אם יש צד להקל בזה. (וזה אשר השיב בכי"ק) לפי דעת רוב הפוסקים אפילו לגבי קדושין אין חוששין כשמקדש אחר חצות אפילו בחיטי קורדנייתא שהם חמץ נוקשה, ואם כן כל שכן יין שרף שהוא חמץ דגן גמור ע"י תערובת שאסור בהנאה. ואף שהש"ע באה"ע סי' כ"ח חשש לקצת פוסקים לומר דבמקדש בחמץ דרבנן אחר חצות עד שתחשך הוי ס"ק, היינו להחמיר בקדושין ולא להקל ח"ו, כ"ש דיי"ש הוא חמץ דאוריי' ממש לפ"ד רוה"פ, ע"כ אין שום מקום להקל רק חייב לשפוך היי"ש באשפה תומ"י ממש עכלה"ק.