א

סימן פה

השו"ת של מעל' שהניח אצל הרי"נ שי' בדבר הטו"ת שבין הספרדים והאשכנזים בק' דוזין כו' בגוף הדין אם יש משום ל"ת בשנוי נוסח התפלה בין ספרדים ואשכנזים אין מוכרח כלל מכ"ש מעל' בתשובתו כי מבואר במ"א סי' תצ"ג ס"ק [ו] שבמנהג אין בו משום ל"ת זולת מנהג שיש בו איסור ושינוי נוסח בתפילה שבין ספרדים ואשכנזים (כמו אה"ר ואה"ע וכדומה) בודאי אין בזה שום נדנוד איסור. ומה שהביא מעל' מהרמב"ם והרד"ק אין הכרח כלל כי דברי הרמב"ם בלאו הכי סותרים שם מה' ב' לה' ק"ש ואין להאריך בזה עכ"פ יראה לתווך השלום כו'. והנה בברכת יראו עינינו יש כמה דיעות שאין צריך לאומרה כלל, כמ"ש בתר"י פרק קמא דברכות והרמב"ן ומקצת חכמים שעמו שהיו נוהגים שלא לאומרו, בודאי לא היו מתפללים ביחיד, ומסתמא הי' מתפללים בביהמ"ד, וכל הקהל היו אומרים אותה ברכה, והם לא אמרו, ולא עלה על דעתם כלל משום ל"ת, ועיין ברא"ש פ"ק דברכות ססי' א' ושאלו מרב האי לענין צבור שמתפללין כו', שהגם שאלו אומרים ק"ש וברכותיה ומתפללין ואלו אין קורין ק"ש עם הברכות ועכ"ז מתפללים שמו"ע, ולדבריהם יש באמירת ק"ש עם הברכות בעת ההיא משום חשש איסור ברכה לבטלה, ועכ"ז היו מתפללים עמהם שמו"ע ולא חששו משום ל"ת, ועיין מזה בב"י סי' רל"ה ד"ה וה"ר יונה כתב שם שדעת רבינו האי כן. ובעצם החשש דיראו עינינו פסק שם בתר"י דאין בזה חשש הפסק כלל, וגם בסידור השוה זה עם אמירת ושמרו בערבית דשבת קודם תפלה ובברדיצוב ודאי אומרים ושמרו ויש שם ג"כ כמה חשובי' מאנ"ש מתפללים ג"כ בבהמ"ד הנ"ל ואין אומרים ושמרו, ולא חשב איש שיהיה בזה משום ל"ת לכן מ"ש רומע"ל בפשיטות דיש בזה איסור ל"ת אינו מובן איך יחלוק על משמעות גדולי הראשונים הנ"ל, ומ"ש מסי' תרכ"ד עיין במהרל"ח שם סק"א, ומ"מ יותר ראוי שיחלקו עמהם הבהמ"ד ועכ"פ יעשו שלום כאמור.