א

סימן פ

[מענין בהמ"ד הנ"ל. וזהירות המחלוקת בבהמ"ד] הנה הגיעני מכתב מאנשי הק"ק דמחניכם איך אנ"ש רוצי' להחזיק בבהמ"ד הגדול שמתפללי' בו אנשי הק"ק הנ"ל. ועם שנתמעטו המתפללי' בבהמ"ד הגדול מ"מ טענתם ששייך להם ועודם בחזקתם, ובקשו מאתי לכתוב אליכם מזה לתווך השלום. לכן הנני להודיע לאה' ידידיי אשר לא הוטב הדבר בעיני גם בעיני כל מביני מדע, ולא זו הדרך. כי בהכ"נ נק' מקדש מעט לעשות תפלתו תחנוני' ורחמים לפני המקום ב"ה. והרחמי' ותחנוני' הם ב' הפכי' עם החזקה בבהמ"ד בלי דת ודין ח"ו. ובגמ' דיבמות (צו:

) איתא לא כך הי' מעשה בבהכ"נ של טבריא כו' יעו"ש תראו איך שצריך להתרחק מן המחלוקת בבהכ"נ. ולא יאמרו דהתם דוקא משום שנקרע ס"ת בחמתן כו' לכך הי' העונש, דא"כ מאי מייתי ר' אמי ור' אשי מינה לר' יוחנן דאיקפד לבד, אלא ודאי מוכח דמאד מאד צריך ליזהר ממחלוקת בביהכ"נ ח"ו. וכ"כ במ"א סי' נ"ג ס"ק כ"ו שאין להתקוטט עבור שום מצוה כו' יעו"ש. לכן אהוביי ידידיי וריעיי שמעו נא אלי להעביר על מדותם לצאת מבהמ"ד הגדול לבהכ"נ ומנין שלכן כמקודם ותקבלו שכר מהש"י על הפרישה יותר מעל הכניסה. אך אם יש לכם טו"ת עליהם, הגם שלדעתי גם זה אך למותר, ומה לכם לבהמ"ד ההוא, וחלק ספרי' אפשר יתנו גם בלא ד"ת. אך עכ"פ הם מרוצים לגמור עמכם ולציית דינא כאשר כותבי' אלי. ולכן הגם שאין דרכי להכניס א"ע בענינים, אך למען השלום אשר הוא כלי מחזיק ברכה, ומכלל הן כו' יוכל ליצמח מזה מחלוקת ח"ו ומן הידוע כמה רע ומר המחלוקת ח"ו לכן הכנסתי א"ע בזה. נא ונא במטותא מנייכו ברחמין נפישין לשמוע אלי בזה ולא לעמוד על דעתם ח"ו, רק לקיים כאמור תומ"י לצאת מבהמ"ד הגדול.