ב

לקרות וללמוד בתורה שאינה עשוי' כהלכות ס"ת אבל מצות קריאת התורה שהיא תקנת משה ועזרא לא תקנוה (רמב"ם בחיבורו רמב"ן רשב"א רא"ש טור) אלא בס"ת כשר כהלכותיו שנת' בש"ע יו"ד לפיכך חומשים שלנו אפי' כל ה' ספרים יחד אין לברך עליהם. (לבוש) ואפי' ס"ת שהיא כתובה בכל הלכותיו אלא שאינה עשוי' כתיקון חכמים כגון שאינה תפורה בגידין או שאין בין שיטה לשיטה כמלא שיטה וכה"ג אין קורין בה בצבור לברך עלי' אלא (מ"א) קורין בהן בלא ברכה כדרך שהחזן קורא בס"ת הכשר אם אין נמצא ס"ת כשר. (גיטין) ומ"מ חומשין העשוין כהלכות ס"ת כשרה שהרי אין לך פסול גדול מזה שחסר ד' חומשין מ"מ (פר"ח גמ') כיון שהחומש בגופו הוא עשוי כהס"ת וחזי במילתא קורין בו שלא היתה תקנת משה לקרות בס"ת כשר אלא לאפוקי מה שאינו ראוי למילתא משא"כ בזה אבל אמרו חכמים שאין קורין בחומשין מפני כבוד הצבור. וכן אם ס"ת העשוי כהלכתא אלא שנמצא בה טעות שחסר או יתיר תיבה א' או אפי' אות א' בענין שכ' רמ"א בהג"ה בענין שהיא פסולה אין קורין בה לברך עלי' ואפי' אין כאן ס"ת אחר. (רמב"ם בתשו' ר"ן חכמי נרבונא תוס' מגילה ט' גאונים שבכל בו) וי"ח עכ"ז ואומרים שמצות קריאת התורה לא נתקנה כלל בס"ת כשר בדוקא כי ס"ת שחסר אפי' קוצו של יו"ד הוא כמו שהוא מצוה להניח תפילין אבל מצות קריאת התורה שתיקן משה ועזרא היא אפי' בס"ת פסול כשאין כשר מצוי לפי שעה זו ואפי' לכתחלה מותר לקרות בהם אא"כ (גמ' גיטין ס') חסר יריעה שלימה אבל כל שחסר פחות מיריעה מותר לקרות בו. (מ"א סק"ח) ולענין הלכה לכתחלה יש לנהוג כסברא הראשונה שאפי' בשעת הדחק שאין כאן ס"ת אחרת רק זו הפסולה אין לברך עליו אפי' בשבת ויו"ט בשחרית שהקריאה מתקנת מרע"ה אא"כ יש חומש א' שלם באותו התורה בלא טעות המעכב אזי יש להקל לקרות באותו חומש ואפי' במנחה שבת כיון שאפי' לסברא הראשונה אין בכאן אלא משום כבוד צבור לבד לבקש. אבל דיעבד שכבר קראו בס"ת ונמצא אח"כ בו טעות עלתה להם הקריאה וא"צ לחזור ולקרות בס"ת אחר וכן אם נמצא טעות בס"ת בשעת קריאה בין גברא לגברא א"צ לחזור ולקרות הפרשיות שקראו בה אבל אין משלימין בה מנין הקרואים שצריכים אלא מוציאים ס"ת אחרת ומשלימים הקרואים על אותם שקראו במוטעה כדי לחוש לס' ראשונה דלעיל של קריבי' אין יוצאין בה י"ח קריאה וגם אסור לברך עלי' לדידי'. ומשום פגמו של ספר ליכא למיחש שהרי פגומה היא לסברא זו שאנו חוששין לה לכתחלה עכ"פ ויצטרך לברך על ס"ת הכשר. ואפי' אם נמצא הטעות באמצע קריאה של א' (ב"ח מרדכי מ"א) ישלים אפי' לא קרא עדיין ג"פ הפרשה שהוא קורא בס"ת זו והטעות יקרא בע"פ ויברך ברכה אחרונה לפי שבדיעבד סומכין על אחרונה וכאן הוי כדיבעד אפי' לענין זה האיש שנמצא הטעות באמצע הקריאה שלו לפי שאם נוציא הס"ת אחרת וישלים קריאת פרשה שלו בה כדי שיברך ע"י ברכה אחרונה על ס"ת כשר נבא לחשש ברכה שא"צ שהרי לברך לפניו על ס"ת הכשר שהרי לא בירך עלי' עדיין ובודאי שלא הי' דעתו עליו מעולם עס"י ר"ע . זו שנמצא הטעות אלא מוציאין ס"ת אחרת. (מהרמ"ל) ואם אין ס"ת אחרת משלימין בה עד ז' בשבת וכן ביו"ט ויוה"כ כדינם ומברכים עלי' לפי שדיעבד יש לסמוך על ס' האחרונה. (מ"א) ומ"מ המפטיר יהי' מן ז' הקרואים כיון שמעיקר הדין מפטיר עולה למנין ז' אלא שנהגו כדי לחוש לד' האומרים שאינו עולה אע"פ שאין הלכה כדבריהםוכאן אין לחוש לזה נגד סברא הראשונה שנת' וצריכין ליזהר שלא יאמרו קדיש עד שיגמור המפטיר בנביא כמ"ש סי' רפב קי"ו: