א

סימן עד

מ"ש הריא"ס הובא ב"י בא"ח סי' ל"ב דא"כ היו שלא כסדרן ופסולות משום דכתיב והיו בהווייתן יהו, לא ידעתי מאין הוציא דרשה זו, דאע"ג דמצינו רפ"ב דברכות די"ג סע"א והיו שלא יקרא למפרע, ופירש"י שיקרא הדברים כסדרן כו', ושם דורש על ק"ש מפסוק והיו הדברים האלה, ואם ר"ל דכמו"כ יש לפרש פי' והיו לטטפות שנא' בפ' שמע ובפ' והי' א"ש, א"כ קאי על לטוטפות שהם הד' פרשיות שיהי' מונחים כסדרן, ולא אסדר כתיבתן, ופ"ק דמגילה ד"ט ע"א דורש והי' הדברים האלה לענין תפילין ומזוזות בהווייתן יהו שיהי' נכתבין אשורית ולא שאר כתב, משמע אבל אשורית גופא שלא כסדרן לא מפסיל, וכן משמע מהא דתנן שם דף ח' סע"ב אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא כו', משמע לענין שלא כסדרן אין חילוק, ובירושלמי שם מקשה מהא דתולין בספרים כו', ומתרץ וע' הפי' בתשו' הר"ן סי' ל"ט ובטורי אבן להש"א פ"ק דמגלה שם כ' דמוהיו דרשינן לתפילין ומזוזות ב' דברים, הא' שיהי' בכתב אשורית, הב' שלא לכותבן למפרע דקיי"ל דתו"מ צריך לכותבן כסדרן דהא תרווייהו בכלל והיו בהווייתן יהיו וכל היכא דאינו אשורית או למפרע אינו בהווייתן, הלכך תרווייהו פסולים עכ"ל, וקשה א"כ מהו אין בין דתנן, ובמנחות ספ"ג דל"ו ע"א דורש מוהיו לטוטפות כל זמן שבין עיניך יהיו שתים, וכמ"ש בש"ע סי' כ"ח ס"ב. ומ"מ אם שינה לא פסל, דהא קיי"ל תש"י אינה מעכבת את של ראש, וכמ"ש בש"ע סי' כ"ו ובמג"א שם, והנה מקור הדין מהמכילתא ס"פ בא ד' פרשיות כותבן כסדרן ואם לא כותבן כסדרן הרי אלו יגנוזו עכ"ל, אבל לא דרש מוהיו בהווייתן יהו, ומ"ש הרב"י שכדברי הריא"ס כ"כ הב"ש שם, בב"ש הזכיר לפסול שלא כסדרן, וכפל ושנה, אבל לא נזכר הטעם והיו, ע"ש די"ג ע"ג ע"ד ובסה"ת בסי' ר"ה ס"ל דאם כותב אות א' או שתים שלא כסדרן כשר, והא דאין תולין בתו"מ מפרש משום גנאי, כמו דאיכא למ"ד פ"ג דמנחות ד"ל ע"ב שאין תולין את השם אפי' בספרים דעכצ"ל שאינו משום של"כ, דהא רק בתו"מ נזכר פסול שלא כסדרן, ועוד דא"כ איך קיי"ל דתולין את השם ודוחק לומר דבהא פליגי תנאי אם בעינן בספרים כסדרן או לא, דא"כ עיקר חסר מהספר, ועוד דבמוחק לא שייך ענין כסדרן וכן מבואר*):