א

סימן ע

בסידור בשעת בדיקת הציצית יאמר זה. ברכי נפשי כו' גדלת מאד הוד והדר לבשת. אפ"ל דזה עפמ"ש הבחיי פ' תצא ע"פ גדילים תעשה לך וז"ל ולשון גדילים שהזכיר כאן במלבוש הציצית הוא רמז למ"ש ה' אלקי גדלת מאד. וכן הוד והדר לבשת. י"ל ע"ד שארז"ל שנתעטף הקב"ה בטלית לבנה כמ"ש מהרש"א בח"א פ"ק דר"ה (די"ח):

בהתעטפו יכוון שצונו. כ"כ הטוש"ע סי' ח' ס"ח. וע' במנחות פרק התכלת (דמ"ג ע"ב) ראיה מביאה לידי זכירה. וכ"כ במד"ר ס"פ שלח המראה מביא לידי זכרון. וזכרון מביא לידי מעשה שנאמר למען תזכרו ועשיתם:

העטיפה צ"ל מעומד וגם הברכה ע' מג"א רסי' ח' ועב"י רסי' ח'. וע' בהרמב"ם פ"ז מה' תמידין דין כ"ג ובכ"מ שם ואסמכוה אקרא דבקמה. וא"כ צ"ע איך ללמוד מזה בגז"ש לציצית. והנה המג"א הקשה מברכת הפרשת חלה. ותירוצו אינו מוכרח דהא חלה נק' תרומה והיא חובה יותר מהציצית דאם לא לבש בגד של ד' כנפות אינו מחוייב בציצית. אף דטצדקי למיפטר נפשיה מ"מ חלה חיובא יותר דא"א שלא לאכול. ע"כ נראה שזה משום שציצית שקולה כנגד כל המצות. וע' במד"ר פ' בא פט"ו ע"פ החדש הזה לכם הביא הרבה מצות שנאמר בהם לכם כו' ושם הביא ג"כ תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם. וא"כ אמאי אינו מברך מעומד דוקא. ועוד קשה דבסוטה פרק ואלו נאמרין (דל"ח ע"א) למדו בגמרא דברכת כהנים בעמידה אתה אומר בעמידה או אינו אלא בישיבה כו' ע"ש משמע רק ברכת כהנים. ולא שאר ברכות אף ברכות המצות. והגר"א ז"ל פי' שעיקר מה שצ"ל מעומד הוא העטיפה:

ומ"ש רבינו לכתחלה כ"כ הרמב"ם גבי ספירת העומר פ"ז מה' תמידין שם דאם ספר מיושב יצא:

עיטוף בישעי' ג' כ"ב והמעטפות פי' הרד"ק כסות שמתכסים ומתעטפים בו ובודאי אינו מעטף רק גופו ולא ראשו. ומצינו בעטוף לבי תהלים ס"א ג' יעטוף ימין ולא אראה איוב כ"ג. הרי עטיפה חלק א' שהוא רק ימין נק' ג"כ עיטוף. והגר"א הביא מנדרים (דמ"ט) שעטני מעיל. ואינה תשובה דהרי על שפם יעטה בפ' תזריע י"ג מ"ה. פירשו בגמ' רפ"ג דמ"ק עיטוף הראש. וכ"ה בת"א שם יתעטף. והוא עוטה מעיל בש"א סי' כ"ח י"ד. פי' במ"צ מעוטף כמו עוטה אור כשלמה. וכן ת"י שם והוא עטיף מעילא. וכתיב כבגד יעטה תהלים ק"ט י"ט. א"כ על בגד שייך לשון עוטה שפירושו עיטוף. לכן גם על לבישת ט"ק י"ל להתעטף בציצית כיון שכן נוסח הברכה. וכ"ד התשב"ץ ח"ב סי' מ"ם. הביאו בשע"ת סי' ח' סק"ד. אמנם מ"ש התשב"ץ דהמברכים על ולא בלמ"ד. אינו מובן דמ"ש מברכה על ביעור חמץ דנמי להבא משמע. ומיהו טעמו משום דס"ל כפי' ריב"א דמצוה שאפשר לעשות ע"י שליח מברך בעל כו'. אך אין סברא זו מוסכם. ועוד דגם לסברא זו י"ל גבי ציצית שייך יותר על. דלא שייך לומר לא סגי בלא"ה דהא אם לא ילבוש בגד של ד"כ לא יתחייב בציצית:

פ"ח דברכות (דנ"א סע"א) גבי כוס של ברכה עטוף פריס סודרי' על רישי'. ובערוך ערך עטוף משמע עטוף וכסוי ענין א' א"כ הרי כתיב בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו הרי מי שמכסה רגליו נק' כסוי כ"ש מה שמכסה גופו וכיון שהט"ק מכסה לבו וגופו שפיר נק' כסוי ושייך להתעטף ומ"ש בסידור טוב שיניחנו רחבו לקומתו ויתעטף בו והוא מהתה"ד שבב"י סד"ה ודרך העטיפה. יש לגמגם ע"ז כיון שאין דרך להתעטף בו ראשו רק להלבישו על גופו י"ל דלא מהני העיטוף ע"כ נ' שאף שיעשה כן עכ"ז לא יברך קודם עיטוף הראש כ"א אחר שיתעטף בו ראשו וקצת גופו יברך בעודו מעוטף ותיכף ילבישו על גופו כנהוג כדי שיהיה חל הברכה גם על הלבישה שלזה הוא עשוי: