ו

ולכאורה יש להקשות על מ"ש מהא דאיתא פרק במה מדליקין (דכ"ב ע"ב) לענין הדלקת המנורה מנר הששי. תרגמא רב פפא בפתילות ארוכות. ופרש"י כל הפתילות יוצאות חוץ לנרותיהם עד שמגיעות זו לזו ומדליק ממנה הסמוכה לה והשאר זו מזו עכ"ל. ולפ"ז תמצא דהולך ומדליק משמאל לימין. דהרי הנרות מונחים מזרח ומערב היינו שלשה קנים במזרח והשלשה במערב והנה שנינו ספ"ג דתמיד ואבן היתה לפני המנורה ובה שלש מעלות שעליה הכהן עומד ומטיב את הנרות. וא"כ כשעומד על האבן ופניו נוכח המנורה הרי הנר הששי הוא בשמאלו ושאר החמשה נרות הם לימינו נגד הנר הששי א"כ כשמדליק מהנר הששי את החמישי ומהחמישי את הרביעי כו' הולך הכל משמאל לימין וזה ממש כדעת מהר"ם בהדלקת נרות דחנוכה. והרי לדברי התו"י דיומא נק' זה פונה לשמאל. מיהו יש לתרץ בכמה טעמים. הא' משום דהתם אי אפשר בענין אחר מאחר דאי אפשר כ"א להדליק מנר לנר א"כ א"א כלל בענין אחר. ותו מאחר דבאמת מדינא העיקר דכשמקיף בידו לא ילפינן יד מרגל וכנ"ל. וא"כ כיון דהתם מוכרח כן להדליק מנר לנר אין שום חשש. לכן אף לפרש"י שם דהטעם משום דאין מעבירין על המצות. והרי י"ל דטעם דכל פינות שקול ג"כ כזה. עיין לח"מ פ"ה מהל' מעה"ק הי"ד. מיהו כיון באמת מדינא לא שייך הכא כ"כ דינא דכל פינות ע"כ ודאי אין מעבירין כו'. ועוד דלמסקנא י"ל דלא קי"ל הא דבפתילות ארוכות דאפי' בקינסא שרי עיין תוס' שם סד"ה מאי הוה עלה. וכ"ד סה"ת וסמ"ג והגמי"י והראב"ד סוף ה' חנוכה ועיין בגמרא פ"ג דיומא (דל"ג ע"ב) לענין הטבת הנרות כיון דאתחיל בהו עביד רובא ונעביד שית אמר קרא כו'. משמע קצת דמתחיל מימין היינו מתחלת הנרות שלצד מערב ומטיב והולך עד שמטיב חמש נרות ומפסיק ולכך פריך ונעביד גם הששי כו'. והנה אף שהרמב"ם והרמב"ן אוסרים בקינסא אפשר גם לדבריהם אין מוכרח דמדליק משמאל לימין שי"ל פתילה דנר הראשון היתה ארוכה כ"כ עד שמגעת לנר הששי ומדליק אותה תחלה. ועיין בהרמב"ם פ"ה מהל' תמידין הלכה י"ד. אפ"ל שמושכה מן הנר ומדליקה וחוזר ומחזירה:

קיצור. מהגמרא פ"ב דשבת (דכ"ב ע"ב) משמע בין הערבים מדליק החמש נרות כדרך שפסק מהר"מ והש"ע גבי נרות חנוכה. וי"ל שאני התם דאי אפשר בענין אחר. גם י"ל לפי המסקנא א"צ לזה. וגבי הטבת הנרות משמע דמתחיל בנר היותר ימיני והולך ומטיב מימין לשמאל כדרך שכתב הלבוש והט"ז גבי נרות דחנוכה:

אחר זמן נדפס תשו' חתם סופר ובחלק או"ח סי' קפ"ז ופי' דמ"ש לא יליף יד מרגל היינו דביד אם עושה כרע"ק חשוב פונה לימינו. ולמ"ד יליף יד מרגל היינו שאע"ג שביד כה"ג כשעושה כמו שמקיף ברגלו חשוב פונה לשמאל עכ"ז צריך לעשות כן משום דילפינן יד מרגל. וכל דבריו אלה במחכ"ת אינם אמת כלל. וגם הלשון ילפינן יד מרגל או לא ילפינן יד מרגל. היינו כמו ילפינן פנים מחוץ או לא ילפינן. דהפירוש אם בפנים ג"כ צ"ל כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין. או לא. וכך עד"ז הפירוש אם ילפינן יד מרגל שביד ג"כ צריך להיות פונה דרך ימין או שביד א"צ לזה. ולא כמו שפירש הוא ז"ל דביד ההקפה לימין הוא הפך מברגל. ואם כדבריו אף אם ילפינן יד מרגל שצ"ל פונה לימין הלא ביד כשפונה משמאל לימין חשוב פונה לימין. ולומר דילפינן יד מרגל דאע"פ שביד חשוב כה"ג פונה דרך שמאל עכ"ז כיון ברגל חשוב כה"ג דרך ימין צריך לעשות גם ביד כן לפנות דרך שמאל משום דברגל חשוב כה"ג פונה דרך ימין כ"ז הוא פירוש שאינו מתקבל כלל וכלל. וניכר שכתב זה בימי חורפו. כי כתבו שנת תק"ס ויש בספרו תשובות משנת תקצ"ח. גם אשתמיטתיה התוספות ישנים שכתבו להדיא הפך כל דבריו: