ה

אך לפע"ד נראה דאפילו אם נאמר כגירסת הספרים שהזכיר הרשב"א ולפי' רש"י אין מוכרח כלל הדין שכתבו התו"י דכשמושיט ידו לקרן דרומית זהו דרך שמאל. ור"ל שנאמר דענין זה ר"ל בשורה אחת שלפניו אם מתחיל בימין ומסיים בשמאל או מתחיל בשמאל ומסיים בימין. אין זה ענין לדין כל פינות כו' כיון דכאן אין שייך כלל פינה דהיינו הקפה ברגל מאחר שא"צ לילך כלל. והרי בלא"ה העיקר דלא ילפינן יד מרגל אף אם מקיף בידו במקום שצריך לילך כמו בארבעה הקרנות דמזבח הפנימי דשייך בהן הליכה עכ"פ שהרי קי"ל דמקיף ברגל. ואפ"ה אילו היה מקיף ביד לא ילפינן יד מרגל. משום דפינות דוקא כתיב. דהיינו הליכה ברגל כמ"ש ופנית בבקר והלכת. דברים ט"ז ז'. וכן פנו לכם צפונה. שם ב' ג'. ועיין בתוס' פ"ק דיומא (די"ז ע"ב) ד"ה והאמר. שמשם ראיה ג"כ דקי"ל דלא ילפינן יד מרגל. ולכן אף למ"ד דילפינן יד מרגל היינו עכ"פ במקום ששייך הליכה ברגל. אבל בנד"ז כשעומד מול בין שתי הקרנות דלא שייך ענין הליכה ברגל כלל י"ל דמאיזו שיתחיל לא חשוב פונה לשמאל דאין ענין כלל לפנה. אעפ"כ נראה דשייך ענין דין הקדמה והוא דלעולם צריך להקדים ימין על שמאל. כדאיתא בשבת פרק במה אשה (דס"א ע"א) לענין מנעלים כשהוא נועל נועל את של ימין תחלה ואח"כ נועל את של שמאל. וכן כשרוחץ א"ע רוחץ של ימין תחלה. וכמ"ש בש"ע סי' ב' ס"ד ובסי' ד' ס"י. וכן ענין איטר רגל היינו שמקדים רגל השמאלי. אף אם פונה לימין וה"ל רק ענין קדימת השמאל לא פונה לשמאל. וה"ט דכתב שלנו שכותבין מימין לשמאל דכיון דכל הקלף לפניו ואין שייך כלל ענין פינה. לכן מקדימין הימין תחלה ואחר שכתב אות א' מקדימין עוד הנשאר יותר ימיני (ואפשר דמה"ט מוכרח עוד לרש"י לומר דלר' יוסי הגלילי פתחא בצפון. דאל"כ אף אם נאמר שצריך שיצא ויעמוד במזרחו של מזבח ה"ל להתחיל מקרן דרומית מזרחית אף דהוא לשמאלו כיון דאין כאן דין פנה דרך ימין רק דין להקדים הימין ע"ז דין דאין מעבירין על המצות קרן דרומית מזרחית חמור טפי). ולפ"ז אפילו לגירסא שהזכיר הרשב"א ולפרש"י מ"מ כיון דכשהנרות כולן נוכח פניו אין שייך כלל ענין פונה כלל. א"כ ראוי וצריך להקדים היותר ימני כנ"ל וכן בהנשארים כל הימני יותר מוקדם להדלקה. א"כ ראוי להדליק מימין לשמאל כדרך שאנו בני ברית כותבין. וכ"ש להתוס' ישנים דלדידהו משמע דכאן נמי שייך ענין פונה למ"ד דיליף יד מרגל וכשמתחיל בשמאל חשוב פונה דרך שמאל וכמשנ"ת לעיל אות ב' באריכות. ודבריהם עיקר לקיים שתי המשניות דהחיצונה פרופה מן הדרום. ושמתחיל מקרן מזרחית צפונית כו'. כנ"ל דא"כ מעבירין על מצות נתינת קרן דרומית מזרחית ומאחר נתינתו עד לבסוף משום כדי שיפנה דרך ימין דלפ"ז עכצ"ל דהוא חיוב גמור עיין שבת (דס"א א') וקטר והדר כו' ולכן העיקר בנ"ח כדעת הלבוש והט"ז דבכה"ג דוקא ה"ל פונה דרך ימין כמ"ש התה"ד בשם בני אוסטרייך וכ"פ ג"כ בסידור של החוות דעת בדיני נר חנוכה. ומ"מ גם מאן דעבד כמהר"ם והש"ע לא משתבש כיון דהעיקר דלא ילפינן יד מרגל וכיון שכן לא איכפת לן במה שהוא דרך שמאל:

קיצור. שי"ל דענין זה שהנרות בשורה אחת אין שייך לענין פונה דרך ימין. כיון דכאן א"צ לילך כלל. ומ"מ שייך לענין שצריך להקדים הימין בפרק במה אשה (דס"א ע"א). לענין לבישת מנעלים ולענין נט"י ולענין איטר רגל. וכן סדר כתיבת כתב אשורי. ובסת"מ. לכן גם בנרות דחנוכה יש להקדים היותר ימיני. וכן מסיק הפמ"א ח"א ססי' צ"ח דמה שמושך יד ימינו אצלו כדרך כתיבה חשוב פונה לימין ולדידן חשוב מקדים ימין על שמאל. ומ"מ גם מאן דעבד כמהר"ם והש"ע לא משתבש כיון העיקר דלא ילפינן יד מרגל ואין שייך בזה פונה דרך ימין. רק אפ"ל דמ"מ אינו מקדים הימין. ואנן ילפינן שצריך להקדים ימין כנ"ל: