ג

וגרסינן תו בגמרא (דנ"ט א') ואיבעית אימא אי סבירא לן (דהקפה במזבח הפנימי ברגל היא כהקפה דחיצון) הקפה ברגל דכולי עלמא לא פליגי דילפינן פנים מחוץ (לענין ימין אלא ס"ל להני תנאי דהקפה ביד ובמקומו עומד ומחטא לכל הקרנות לפי שאין צריך להקיף ברגל שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה) והכא בהא קא מיפלגי מר סבר הקפה ביד (כלומר ולא אמרינן כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין אלא בהקפה דרגל. אבל כשהוא עומד במקומו רק מקיף בידו אין צריך להפנות לימין. פר"ח בא"ח ססי' תרע"ו והחמד משה שם ור"ל אלא אי בעי הכי עביד ואי בעי הכי עביד. והא דס"ל לרע"ק דמקיף דוקא דרך שמאל היינו משום דמדינא בההוא קרן דפגע ברישא כו' כמו לאוקימתא דלא יליף פנים מחוץ. אלא דנד מתירוץ הראשון דס"ל אם הקפה ברגל גם לרע"ק הי' לו לפנות דרך ימין דילפינן פנים מחוץ ע"כ תירץ דרע"ק דס"ל הקפה ביד) ומר סבר (היינו ר' יוסי הגלילי) הקפה ברגל. וגם מאוקימתא זו מוכח מ"ש לעיל אות א' דאי בעינן הקפה דרך ימין אף דהוה מתאחר עי"ז להזות על הקרן דאיחייב למיתן ברישא לית לן בה:

(קיצור. מאוקימתא זו מוכח דלמ"ד הקפה ביד אין שייך כל פינות שאתה פונה לימין. ולפ"ז ודאי יכול להתחיל בנר ימיני כדעת הט"ז אף את"ל כמהר"מ דזה נקרא פונין לשמאל. דמה בכך הא בהדלקה ביד אין שייך חיוב לפנות לימין. וכ"ש דלדעת הט"ז והלבוש נקרא זה דרך ימין וכ"ד התו"י ומ"מ מאן דעביד כמהר"מ נמי שרי אף דלהתו"י נק' זה דרך שמאל כיון דלא ילפינן יד מרגל) ואיבעית אימא דכולי עלמא הקפה ביד והכא בהא קא מיפלגי מ"ס (היינו ר' יוסי הגלילי) ילפינן יד מרגל ומר סבר (היינו ר' עקיבא) לא ילפינן וסבר ר' יוסי הגלילי הקפה ביד והא מדקתני סיפא ר' אליעזר אומר במקומו הי' עומד ומחטא מכלל דת"ק (לא שני ליה בין הקפת פנימית לחיצון אלא שניהם ברגל ות"ק דמתניתין ר' יוסי הגלילי היא דהא כוותיה קאמר בברייתא) לא ס"ל אלא מחוורתא מר סבר הקפה ביד ומר סבר הקפה ברגל:

(קיצור. ולפי האוקימתא זו כיון דקי"ל כריוה"ג ילפינן יד מרגל וא"כ גם ביד צריך להקיף דרך ימין כמו ברגל. וא"כ נשאר פלוגתא דהתו"י עם מהר"ם). ואיבעית אימא בהא קא מפלגי כו' וע"ש דגם להך ואיבע"א מר סבר הקפה ביד ומר סבר הקפה ברגל משמע דקי"ל כהך תירוצא ולפ"ז כשמקיף ביד אין צריך להקיף דרך ימין:

(קיצור. ולפי אוקימתא זו ג"כ טעמא דריוה"ג משום דהקפה ברגל עיין רש"י ד"ה כסביב. משמע הא הקפה ביד א"צ להפנות דרך ימין). ועפ"ז השיגו החמד משה ססי' תרע"ו על מהרי"ל בדיני חנוכה ובתשו' סי' מ'. דז"ל והתחיל בהדלקתו בצד שמאל והי' פונה ומסיים בצד ימין לקיים כל פינות שאתה פונה לא יהא אלא דרך ימין. ואמר שהקשה עליו דודו מוהר"ר יעקב גיילהוזין מנין דין זה. דהא דאמר בגמ' כל פינות כו' נאמר על שעשה המצוה דרך הילוכו כגון כו' ובא לו לקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית כו' אבל העומד במקומו ועושה מצוה מנלן דיפנה לימין. ואמר דתירץ ג"כ מעבודת כה"ג במס' יומא ס"פ הוציאו לו דאשכחן בעמד במקומו וזרק דרך ימינו עכ"ל. ובתשו' רסי' מ' כתב וז"ל וזה ימים רבים שאחד מן המורים תמה על זה אם יצטרך לפנות לימין כיון שעומד על עמדו. והבאתי לו דההיא דהוציאו לו פלוגתא דרע"ק ור"א וריה"ג אמתן דם קרנות מזבח הזהב ביוהכ"פ דלמקצת לישנא דהתם בגמרא פליגא בהקפה ביד אי שמיה הקפה ע"ש ותמצא מבואר בכמה לישני עכ"ל. ואחריו נמשך הפר"ח ססי' תרע"ו שפי' דבני אויסטרייך דמתחילין להדליק הנרות דחנוכה מצד ימין ס"ל כהך שינוייא דמר סבר הקפה ביד ומר סבר הקפה ברגל ואנן ס"ל כאידך שינוייא דאיכא התם ולהנך שינוייא לעולם ילפינן יד מרגל עכ"ל. משמע מדבריהם דכמה שינויי שם ס"ל כן. ודבריהם תמוהים דרק לחד שינוייא אמרינן כן אבל לכל שלשה שינויי האחרים לכו"ע לא ילפינן יד מרגל. דלשינוייא קמא דפליגי אי ילפינן פנים מחוץ מיירי הכל בהקפה ברגל. ולשינוייא דמ"ס הקפה ביד ומ"ס הקפה ברגל מבואר דלא ילפינן יד מרגל וכן לפי האיבעית אימא האחרון מר סבר סביב כו' ג"כ בהא פליגי אם הקפה ביד או ברגל כמש"ש תניא ר' ישמעאל כו' זה אומר בידי הקפתי כו' זה נותן טעם כו' ע"ש. ורק לחד שינוייא אמרינן דר' יוסי הגלילי ס"ל דילפינן יד מרגל והרי על תירוץ זה הקשו בגמרא שם ודחו אותו והעלו אלא מחוורתא מ"ס הקפה ביד ומ"ס הקפה ברגל. א"כ משמע דנשאר המסקנא דהעומד במקומו ועושה מצוה ומקיף בידו א"צ להפנות דרך ימין וכדברי דודו דמהרי"ל. רק שהחמד משה כ' אח"כ דהא דלא בעינן שיפנה לימין כשעומד במקומו זהו מההוא טעמא דמדינא בההוא דפגע ברישא כו'. אבל בשאר מצות דלא שייך האי טעמא אפילו כשעומד במקומו צריך לפנות לימין עכ"ל. ואין דבריו נראים כלל דההוא טעמא לא נאמר רק על מה שרע"ק מצריך דוקא לפנות לשמאל הא היכא דלא שייך האי טעמא אי בעי הכי עביד ואי בעי הכי עביד וכנ"ל:

(קיצור. לפי ב' תירוצים האחרונים ברור דבהקפה ביד א"צ פונין לימין. וכן י"ל גם לתירוץ הראשון. רק לתירוץ הב' ילפינן יד מרגל ותירוץ זה נדחה בגמרא. א"כ משמע להלכה בהקפה ביד א"צ פונין לימין כ"א להפך. שיתחיל בימין. ומ"ש הח"מ ע"ז אינו מוכרח כלל). ומה שי"ל בישוב דעת מהרי"ל הוא דמרבי אליעזר דמתניתין מוכח כן דהא ר"א ס"ל דבמקומו היה עומד ומחטא ומקיף ביד ואעפ"כ משמע דמודה לת"ק דמתניתין בסדר המתן דם בקרנות דמתחיל בקרן מזרחית צפונית. צפונית מערבית כו' א"כ מוכרח דס"ל דילפינן יד מרגל להפנאה דרך ימין. אלא דא"כ ה"ל פלוגתא דר' אליעזר ורע"ק דהא רע"ק ס"ל דלא ילפינן יד מרגל כנ"ל ור"א ורע"ק הלכה כרע"ק. וי"ל דשאני הכא דבלאו הכי ודאי אין הלכה כרע"ק כאן. דס"ל שמתחיל בקרן דרומית מזרחית ומקיף לשמאל ולא קי"ל כן. א"כ י"ל דגם בהא לא קיימא לן כוותיה אלא דילפינן יד מרגל. ועוד דהא חד כה"ג שנשתייר ממקדש ראשון ס"ל כר"א דבמקומו הי' עומד ומחטא אלא דבגמ' דידן משמע לכאורה דהוא ס"ל ג"כ בסדר הקרנות כרע"ק וא"כ אפשר ר"א ג"כ ס"ל כרע"ק. ובירושלמי אהך מתניתין משמע דכה"ג ההוא ס"ל רק כר"א ולא קאי על דברי רע"ק כלל. ועיין בתוס' ישינים ד"ה שני כהנים גדולים:

(קיצור. לר"א שבמשנה משמע דילפינן יד מרגל. מיהו כיון רע"ק ס"ל לא ילפינן יד מרגל וגם הת"ק משמע בגמרא דלא פליג עליה בזה א"כ י"ל דקי"ל כוותייהו בזה נגד ר"א. וכיון דגם לר"א י"ל דהנוהג כהט"ז חשוב דרך ימין. א"כ י"ל דנכון כדעת הט"ז והלבוש והתו"י):