א

סימן סז

להלכות חנוכה סימן תרע"ו בענין סדר הדלקת נר חנוכה משנה פ"ה דיומא (דנ"ח ע"ב) ויצא אל המזבח אשר לפני ה' זה מזבח הזהב (דאילו מזבח החיצון לאו לפני ה' הוא) התחיל מחטא ויורד (משום דס"ל להאי תנא הקפה ברגל כדאמר בגמ' וכל מתנה ומתנה היתה בקרן שלפניו וסמוך לו וצריך ליתן מלמעלה למטה כי היכי דלא ניתווסי מאניה כו' נקט לשון מחטא ויורד מחטא לשון ירידה הוא) מהיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית דרומית מזרחית. מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון (דהיינו בקרן דרומית מזרחית כדתנן באיזהו מקומן דנ"ג) שם היה גומר על מזבח הפנימי (וטעמא אמרינן בגמרא) ר' אליעזר אומר (לא היה מקיפו ברגליו שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה מרובעת) במקומו היה עומד ומחטא ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה (דכיון דבמקומו היו עומד ומחטא ואין שלשת הקרנות סמוכות לו יכול ליתן מלמטה למעלה) חוץ מזו שהיתה לפניו שעליה היה נותן מלמעלה למטה. והרמב"ם שפסק כת"ק וגם פסק ועל כולן היה נותן כו' נשאל מזה הרשב"א בתשו' ח"א סי' שפ"ט והובא בכ"מ פ"ד מהל' עבודת יוהכ"פ ועיין בלח"מ פ"ה מהל' מעה"ק הי"ד ועי' תוי"ט:

ובגמרא ת"ר התחיל מחטא ויורד מהיכן היה מתחיל מקרן מזרחית דרומית. דרומית מערבית. מערבית צפונית. צפונית מזרחית דברי ר' עקיבא. ר' יוסי הגלילי אומר מקרן מזרחית צפונית. צפונית מערבית. מערבית דרומית. דרומית מזרחית. מקום שר' יוסי הגלילי מתחיל שם ר' עקיבא פוסק. מקום שר' עקיבא מתחיל שם ר' יוסי הגלילי פוסק ומתניתין ר' יוסי הגלילי היא. וכן הוא בת"כ פ' אחרי וכ"פ הרמב"ם פ"ד מהל' עבודת יוהכ"פ ופ"ה ממעה"ק הי"ד. וכסתם מתניתין וכן פרש"י בחומש פ' אחרי ע"פ ויצא אל המזבח כו'. ובגמרא דכולי עלמא מיהא בההוא קרן דפגע ברישא לא הוה עביד (דהא ע"כ מן המערב הוא בא ובמערבה של מזבח פוגע תחלה) מאי טעמא אמר שמואל דאמר קרא ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח. ולר' עקיבא נקיף דרך ימין לימא (ר' עקיבא שמקיף לשמאל ור' יוסי הגלילי המקיף לימין עכ"ל רש"י. ופי' מה שלר' עקיבא נקרא מקיף לשמאל. אין הכוונה מה שהולך לקרן דרומית מזרחית. כי זה לא נקרא כלל פונה לשמאל. כ"א מה שאחר כך הולך מקרן דרומית מזרחית לקרן דרומית מערבית. זהו נקרא פונה לשמאל כדפי' רש"י וחוזר דרך שמאל למערבית דרומית. ולר' יוסי הגלילי נק' מקיף לימין מה שמקרן מזרחית צפונית הולך לקרן צפונית מערבית). בדרמי בר יחזקאל קא מפלגי דאמר רמי בר יחזקאל ים שעשה שלמה עומד על שנים עשר בקר שלשה פונים צפונה ושלשה פונים ימה ושלשה פונים נגבה ושלשה פונים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחוריהם ביתה (בים של נחשת שעשה שלמה כתיב שלשה פונים צפון וגו' ד"ה ב' סי' ד' ובמלכים א' סי' ז' מקרא זה מונה והולך דרך ימין המקיף את הים ובא מצפון למערב וממערב לדרום. ומדרום למזרח. דרך ימין מקיפה) הא למדת שכל פינות שאתה פונה לא יהא אלא דרך ימין למזרח (לא שייך למיתני הכא למזרח אלא במסכת זבחים פרק ק"ק (דס"ב ב') דמייתי לה להא מתניתא על הכבש שהיא בדרום והעולה לו ופונה לימין למזרח הוא פונה ואגב רהיטא דההוא גרסא נקט לה בכולה הש"ס. והת"י כאן ד"ה כל פינות כ' ולהכי נקט חשבונו מצפון ואינו מתחיל במערב לפי שיכלה חשבונו למזרח כדאמר כל פינות לא יהא אלא דרך ימין למזרח עכ"ל) מר אית ליה דרמי בר יחזקאל ומר לית ליה דרמי בר יחזקאל לא דכולי עלמא אית להו דרמי בר יחזקאל והכא בהא קא מיפלגי מר סבר ילפינן פנים מחוץ. ומ"ס לא ילפינן פנים מחוץ. ור' עקיבא נהי דלא יליף פנים מחוץ. אי בעי הכי ניעביד אי בעי הכי נעביד. אמר לך ר' עקיבא מדינא בההוא קרן דפגע ברישא בההוא עביד ברישא דאמר ריש לקיש אין מעבירין על המצות. ואמאי לא עביד משום דכתיב ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח וכיון דיהיב בההוא קרן הדר אתי לההוא קרן דאיחייב למיתן ברישא. ופרש"י קסבר שתי פרוכות היו והחיצונה פרופה מן הדרום כדתנן במתניתין וכשיצא מבית קדה"ק דרך הדרום הזה על הפרוכת וכשהשלים בא לו למזבח לדרומית מערבית שהיא ראשונה לו ושם לא היה נותן כדאמרינן דבעינן ויצא עד דנפיק מכוליה מזבח לפיכך יוצא למזרחית דרומית ומתחיל שם וחוזר דרך שמאל למערבית דרומית עכ"ל. ומשמע מהגמ' דאעפ"כ דוקא משום דרע"ק לא יליף פנים מחוץ ואין שייך כאן כל פינות כו' ע"כ חייבוהו להתחיל במזרחית דרומית ואח"כ מערבית דרומית כדי שיבא במהרה לההוא קרן דאיחייב למיתן ברישא. אבל אילו הוה יליף פנים מחוץ והי' כאן החיוב דכל פינות היה מחוייב להקיף דרך ימין כדברי ר' יוסי הגלילי אף דהוה מתאחר לבוא לההוא קרן דאיחייב למיתן ברישא אי משום דחיוב דכל פינות כו' חמור מההוא דאין מעבירין על המצות. או אע"ג דשקולין הן הכא שאני דבהכרח כבר עבר מההוא קרן ואי אפשר להתחיל בו ממש דהכתיב ויצא כו' ובהכרח צריך להתחיל בקרן אחרת רק הנפקותא בין שיהי' הקרן ההוא שניה או שלישית ע"ז ודאי החיוב דכל פינות כו' חמור טפי ולהכי מוכרח הש"ס לומר דרע"ק לא יליף פנים מחוץ כלל. רק דהקשה נהי דלא יליף כו' מ"מ אי בעי הכי נעביד כו' וע"ז שפיר הטעם כיון דמדינא בההוא קרן כו'. אך לפ"ז קשה מה שפרש"י בטעמא דר' יוסי הגלילי דאמר מתחיל מקרן מזרחית צפונית כו' סבר לה כר' יוסי דמתניתין דאמר לא היתה שם אלא פרוכת אחת ופרופה מן הצפון וכשגמר מתנות פנים ויצא דרך הצפון פגע תחלה בצפונית מערבית דמזבח ושם לא נתן עד שיצא ובא לו למזרחית צפונית ונותן שם וחוזר לצפונית מערבית דרך ימין עכ"ל. דלמה הוצרך רש"י לחדש ולומר דסתם מתניתין דאתיא כר' יוסי הגלילי פליגא אמתניתין דלעיל דאמרה דשתי פרוכות היו. וס"ל כר' יוסי שם. הלא א"ש אף אם נאמר דשתי פרוכות היו. דאעפ"כ צריך לנהוג כן כדי להקיף דרך ימין. ואפשר לומר דדחקו לרש"י משום דא"כ נהי דצריך להקיף דרך ימין יתחיל מקרן דרומית מזרחית. דהא בההוא קרן ג"כ פגע תחלה קודם קרן מזרחית צפונית את"ל דשתי פרוכות היו. וא"כ יתחיל עכ"פ מקרן דרומית מזרחית ואח"כ מזרחית צפונית. צפונית מערבית מערבית דרומית. כדרך שנותן על מזבח החיצון. שה"ז מקיף דרך ימין. ולכן הוצרך רש"י לומר דס"ל דפרוכת אחת היה ויצא דרך הצפון כו'. אבל התוס' ישנים לא ס"ל כרש"י אלא דר' יוסי הגלילי ס"ל ג"כ דשתי פרוכות היו ולא פליג בזה אר' עקיבא והא דאינו מתחיל מקרן דרומית מזרחית משום דמשמע ליה ויצא אל המזבח עד שיצא ויעמוד במזרחו של מזבח דאז נפיק לגמרי מכוליה מזבח ומשום דדרך ימין צריך להקיף מתחיל בקרן צפונית שכשיצא כל גופו חוץ למזבח ועומד במזרח ופניו למערב אם יושיט ימינו לקרן צפונית וה"ל דרך ימין אבל אם יושיט ידו לקרן דרומית זהו דרך שמאל עכ"ל. ורש"י י"ל דס"ל דלא בעינן עד שיצא ויעמוד במזרחו של מזבח אלא יוצא למזרחית דרומית נמי הוה ויצא כו' כדמשמע בפרש"י ד"ה מהיכן מתחיל מקרן דרומית מזרחית ע"ש. וא"כ בכה"ג כשמושיט ידו לקרן דרומית מזרחית אינו נקרא כלל דרך שמאל:

קיצור. משמע דרע"ק משום דלא יליף פנים מחוץ ואין שייך כאן כל פינות כו' ע"כ חייבוהו להתחיל במזרחית דרומית ואח"כ במערבית דרומית כדי שיבא במהרה לההוא קרן דאיחייב למיתן ברישא. אבל אי הוה יליף פנים מחוץ והיה כאן החיוב דכל פינות היה מחוייב להקיף דרך ימין כדברי ר' יוסי הגלילי אף דהוה מתאחר לבוא לההוא קרן דאיחייב למיתן ברישא. ולכן ס"ל להתו"י דסתם מתניתין דאתיא כר' יוסי הגלילי ל"פ אסתם מתניתין דלעיל דשתי פרוכות היו. ואעפ"כ כיון דיליף פנים מחוץ לכן ההכרח להתאחר ליתן על קרן דפגע ברישא כדי שיהי' פונה לימין ורש"י דפי' דר' יוסי הגלילי ס"ל דפרוכת אחת היה י"ל שהוא משום כדי לתרץ אמאי מתחיל מקרן מזרחי' צפונית. ולא מקרן דרומית מזרחית וג"כ יפנה לימין:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.