א

סימן נח

אחד מצא ג' חטים שלמים בג' חתיכות עיסות ושאר בנ"א שלקחו מאותו השק לא מצאו כלל. ויש הרבה אנשים שלקחו משק אחד ולא מצא כי אם אחד אחד:

הנה בש"ע סי' תס"ז סעי' י"א בהג"ה דאם נאפו המצות קודם הפסח לכ"ע אין אסור רק כדי נטילה. ובנדון זה הסירו כדי נטילה. וא"כ למאי ניחוש לה. וכ"ז אפי' בחטה בקועה כ"ש בנד"ז שאינם יודעים אם נתבקעו או נתרככו או יבשים לגמרי. ואם משום שיש מהם מצאו חטים שבורים ובספר חיי אדם כלל קכ"א ס"ו כ' אם נמצא פירור לחם אפילו קודה"פ אסור כל העיסה כו' דשמא נשאר איזה פירור כו'. נראה דלחם שאני שדרך הלחם להתפרר כמ"ש בתשו' הרשב"א המובא בב"י סי' תס"ז סד"ה ואם נמצאת. משא"כ בחטים שבורים לא שייך לומר כן:

ואם משום שאחד מצא ג' חטים. והב"י סי' תס"ז כתב בשם הכלבו דתלתא ודאי חזקה היא דאיכא טובא ושמא נתבקעו. הנה המג"א ס"ק י"ב חולק על זה והסכים עמו בספר מקור חיים (להחוות דעת) סי' תס"ז ס"ק ה'. ע"כ מדינא אין לחוש. ומ"מ כיון שהמצות דקים מאד ואפשר לבדוק בקל נכון לבדוק אם יש בהם חטים או לא. וזקנים שאין יכולים לאכול מצה יבישה לגמרי יש להתיר להם שיתנו המצה בתבשיל ולא ישהו רק פחות משיעור מיל. כמ"ש רומע"ל. ומרוב הטרדה קצרתי: