*

סימן נז

שאלה על חטים שנעשו לשם מצת חובה. והחטים נעשו בקצירה ודישה ומירוח בתכלית הזהירות ורצינו לטוחנם בריחיים דידא והסקנו התנור להכשירה כד"ת ואח"כ ציננו התנור בשלג ומים כדי להקל חום השורף. ונתנו חצי החטים לתוך התנור והגיסו החטים כמה פעמים בכלי ברזל הנקרא קאצערע והי' הכלי הנ"ל טופח מזיעת החטים ונתייבשו החטים והסיקו קצת פעם שנית התנור ונתנו חצי החטים הנשארים לתוך התנור. ונתייבשו כל החטים ונמצא ביניהם חטים שרופין מעט. ולכן חוששי' על כללות החטים לספק קלוי. ואין אנו יודעים בודאי קלוי איך לדון אם כמצה הנילושה במי פירות דמבואר במ"א סי' תע"א ססק"ה דאין יוצאין בהם בלא טעמא דלחם עוני כיון דאינה באה לידי חימוץ. וכך י"ל בקלוי ואפוי דג"כ אינו בא לידי חימוץ כמ"ש בגמ' (דל"ט סע"ב) גבי קמחא דאבישונא. או דילמא יש לדמות קלוי לדין חלוט והדר אפייה דיוצאין בו י"ח כדאי' ביבמות פרק החולץ (ד"מ ע"א) ובתוס' והרא"ש פכ"ש (דל"ו ע"ב) ובטור סי' תנ"ד והרי חלוט ג"כ אינו בא לידי חימוץ. גם צריך להבין הטעם למה בחלוט יוצאין י"ח ומה בינו למצה הנילושה במ"פ דאין יוצאין בו בלא טעם דלחם עוני. עוד נסתפק אצלינו אם חטים אלו נכנסים בגדר ספק קלוי עכ"ל השאלה: