ד

והנה בב"י סי' ק"ל בד"ה קשר פי. כתב דלדעת הרשב"א משמע שמלבד הקשר הנהוג צריך שני חותמות כו' ושכ"ד הטור. לפ"ז קשר אחד אינו כחותם אחד. והב"ח שם סעי' ד' מסיק דהעיקר כפרש"י דהא דקאמר תלמודא וחתים לאו חתימה ממש קאמר אלא דלקשר הדסקיא קורא לו שם חתימה. ושכ"ד הטור והרמב"ם והיא דעת ר"ת והרא"ש עכ"ד. והט"ז שם סק"ח העלה דקשר הוי ג"כ חותם והיינו שהוא משונה קצת משאר קשרים עכ"ל. וצ"ע דבהרמב"ם פי"ג ה"ח נז' סתם שהקשירה הוי חותם. גם בתשו' מ"ב ססי' כ"ט משמע דקשר משונה בעינן ומ"מ לפמש"ש דטעמא דקשר משונה או חותם היינו משום בכה"ג לא טרח ומזייף. א"כ כל קשר שקשור היטב ונכפל כמה פעמים י"ל דחשוב חותם. ולפענ"ד נראה לקיים דברי שניהם. דהנה מאחר שבגמרא נזכר צייר וחתים דוחק לפרש כמ"ש הב"ח דלאו חתימה ממש קאמר. וראיה דתנן ס"פ המפקיד (דף מ"ג ע"א) המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן ופריך בגמרא משום דצרורין לא ישתמש בהם ומשני בצרורין וחתומין שנינו. הרי צרורין לבד הוא ענין בפ"ע וצרורין וגם חתומין שאני דאז יש גילוי דעת שאינו חפץ שיתירם השולחני. משא"כ צרורין לבד. וכ"ה עוד במשנה סוף מעילה בפי' הרע"ב. ועד"ז י"ל כאן דדוקא אי צייר וחתים חשוב סימן. משא"כ צייר לבד. ומ"מ ג"ז אמת מ"ש המ"ב והט"ז דקשר משונה גם בלי שום חותם חשוב כחותם אחד. דהא בגמרא בהמפקיד שם משני רב מרי בקשר משונה שנינו. הרי קשר משונה לבד חשוב כמו צייר וחתים וכ"פ כל הפוסקים וכמ"ש בטוש"ע ח"מ סי' רצ"ב סעיף ז'.מיהו שם יש איכא דאמרי דקשר משונה נשאר בתיקו אם חשוב כמו צייר וחתים. ואעפ"כ כיון דסתמא דגמרא שם בשם רב מרי דקשר משונה ה"ל כצייר וחתים י"ל שהוא עיקר יותר מאיכא דאמרי בשם רב מרי. ועוד דגם להא"ד ה"ל ספיקא ולא שבקינן ספיקא דידהו משום פשיטא דסתמא דגמרא. וכ"מ קצת בהרמב"ם פ"ז מה' מעילה דין יו"ד דכשקשורין בקשר משונה השולחני מעל ומשמע שמביא קרבן מעילה. ע"כ א"ש מ"ש המ"ב והט"ז כאן דקשר משונה ה"ל כחותם וכ"ד הראב"ד והרשב"א. ועיין בטור ח"מ שם דפי' צרורין לבד היינו כדרך שכל אדם קושר מעותיו ועיין בערוך ערך צר השני. שהביא מפ"ט דב"מ (דק"ח ע"ב) הני ציירי והני שרי כו' ומפ"ו דכתובות (ד' ס"ז) רבי אבא הוה צייר זוזי בסודריה כו' וז"ל אאזמו"ר נ"ע בה' מציאה ופקדון סעי' ט' וגם אין ראוי ליתן סימן בקשריהן כגון שקשורים בדרך שכל העולם קושרים אותם ואין שם שום שינוי כו' והוא מהש"ס פ"ב דב"מ (דכ"ה ע"ב) גבי מצא אחר הגפה או אחר הגדר גוזלות מקושרין כו' דכ"ע הכי קטרי להו ובש"ע ח"מ סי' ר"ס סעי' יו"ד. מכ"ז י"ל בנד"ז בקשירת השקים של קמחא דפסחא שישראל קדושים הם ובודאי היה הקשר קשור על השק היטב ונכפל הקשר הרבה יותר משתי פעמים וכה"ג י"ל דחשוב קשר משונה והוי חותם אחד. והנה לפי לשון השאלה וז"ל ושלח את הסולת ע"י בע"ג א"י וכרכו אותם במחצלאות וקשרו אותם בחבלים כדרך הבע"ג ועל השקים הי' כתוב תיבת פסח כו' והניחו השקים כו' עכ"ל מלשון זה משמע שהי' הסולת בתוך שקים והשקים היו קשורים היטב וגם היו כרוכים תוך מחצלאות וקשרו אותם בחבלים א"כ הוי ודאי כשני חותמות הא' קשירת השקים הב' מה שכרוכים במחצלאות וקשרו אותם בחבלים דזה ודאי חשוב חותם כמ"ש המ"ב בתשו' ססי' כ"ט דאין לך קשר משונה מזה יעו"ש. אלא שבנדון שלו לא היה חשוב חותם משום דמוכרח הא"י להתיר הקשרים ולפתוח העגלות בכל יום ויום כדי ליקח מאכל שלו שבתוך העגלות ואינו נתפס כגנב בפתיחת העגלות ולא מירתת כלל הלכך האי קשר העגלות לאו כלום הוא ואין כאן אלא קשר האחד דהיינו סתימת המגופה עכ"ל הובא בש"ך סי' ק"ל סק"ח. מש"כ בנד"ז שמוליכים קמחא דפסחא ודאי לא היה להם רשות כלל להניח תוך העגלה מאכל שלהם. א"כ קשירת העגלה חשוב חותם וה"ל חותם בתוך חותם. וא"כ על עת שהוליכו העגלנים את הקמח בדרך ודאי אין שום חשש דבחב"ח סגי בכל מילי דאורייתא:

קיצור. בב"י סי' ק"ל משמע הקשר אינו חשוב חותם והב"ח ס"ל דהקשר חשוב כמו חותם. והט"ז ס"ל דהיינו דוקא קשר משונה וכ"מ בתשו' מ"ב סי' כ"ט. ולכאורה יש ראי' מהש"ס ספ"ג דב"מ דדוקא צייר וחתים בעינן אם לא בקשר משונה י"ל דדי בלי חתים. לחושבו כמו חותם. א"כ בנד"ז שהשקים היו קשורים היטב חשוב כמו חותם ולכן מה שכרכום עוד במחצלאות וקשרו אותם בחבלים ה"ל חב"ח: