ג

עתה צריך לעיין מה נקרא חותם ואם קשר השקים כשקשורים היטב חשוב חותם אחד. גרסינן בגמרא פא"מ (דל"א ע"א). היכי דמי חותם בתוך חותם. אמר רבא אגנא אפומא דחביתא (כפה מזרק ע"פ החבית) שריקא (טח בטיט ודיבק סביבות פי המזרק לדופני החבית) וחתימא הוי חותם בתוך חותם ואי לא לא. ונראה דכאן מיירי שאין מגופה על החבית זולתי אגנא זו על כן האגנא עם מה שהיא שריקא דהיינו טח בטיט ודיבק כו' חשוב חותם אחד. ואח"כ מה שהיא ג"כ חתימא חשוב חותם שני וכן מבואר במשמרת הבית בית חמישי שע"ד דף קמ"ד ע"א וז"ל עוד כתב (ר"ל הרא"ה בבד"ה) ולפי מה שכתב המחבר בכמה מקומות נראה בבירור שהוא סבור שאין המגופה סימן כלל ואינו נכון עכ"ל. העיד על המחבר מה שאינו ולא מצא לו זה בשום מקום וחס ליה דלימא הכי והיכי לימא הכי והאמרינן פרק אין מעמידין היכי דמי חותם בתוך חותם אמר רבא אגנא אפומא דחביתא שריקא וחתימא הוי חותם בתוך חותם. שריקא ולא חתימא לא הוי חותם בתוך חותם. אלמא אפילו שריקא ולא חתימא הוי חותם אחד ושריקא היינו כמגופה עכ"ל. הרי מבואר דמיירי דהכא ליכא מגופה רק האגנא שריקא דהיינו כמגופה חשוב חותם אחד. דיקולא (כפה סל ע"פ החבית והחבית מגופה דהיינו ב' חותמות מגופת החבית שדבוקה בחבית ונתייבשה. וסל כפוי עליה) ומיהדק (נכנס בדוחק פי הסל לבלוע את החבית הוי חותם בתוך חותם ולא טרח לזיופי כולי האי) הוי חותם בתוך חותם. לא מיהדק (נוח ליטלו הוי כמאן דליתיה) לא הוי חב"ח. וא"כ הקמח שמסתמא היה בשק קשור היטב ואח"כ היה תוך צינאווקע הנקרא קוייל הוי כמו דיקולא ומהדק דהקשר הוי כמגופה. והצינאווקע ה"ל כדיקולא ומיהדק ועדיף מיניה:

נוד (של עור מלא יין וקשור ומונח בתוך דיסקיא של עור) בדיסקיא חתימת פיו למטה (פיו של נוד למטה בתוך דיסקיא) הוי חותם בתוך חותם (דטרח להפוך ולהתיר קשר הדיסקיא וקשר הנוד ולחזור ולקושרם כולי האי לא טרח) פיו למעלה לא הוי חותם בתוך חותם. משמע אע"פ שהדיסקיא קשורה ג"כ וצריך להתיר קשר הדיסקיא וקשר הנוד. כיון שאין צריך להפוך הנוד דמיד שיתיר קשר הדיסקיא ימצא קשר הנוד. לא הוי כשני חותמות. וא"כ קשה עמ"ש הרשב"א בתה"א בשם הראב"ד דשני קשרים הוי כשני חותמות. והובא בש"ע סי' ק"ל ס"ה. ויש ליישב דשאני התם דהם שני קשרים משונים. משא"כ הכא י"ל קשר הנוד אינו משונה לכך בעינן שיהי' ג"כ פיהו למטה:

קיצור. אגנא אפומא דחביתא שריקא חשוב חותם אף בלא מגופה. דיקולא ומיהדק ויש מגופה ג"כ חשוב חותם בתוך חותם וא"כ אם הקמח שבשק הי' קשור היטב השק. ואח"כ הי' השק תוך צינאווקע דמי לדיקולא ומיהדק עם מגופה דהוי חב"ח. ענין נוד בדיסקא דאם פיו למעלה לא חשוב חב"ח קשה לכאורה עמ"ש בש"ע סי' ק"ל ס"ה. ויש ליישב: