א

סימן נא

לאהו' המופ' הרב מו' זוסמן נ"י. מכתבו הגיעני. והנה הגיעני שאלה זו מהרב מ' אברהם יצחק נ"י והגיעני שאלתו בק' דובראווני הראיתי' ג"כ להרב המפו' המ"צ דשם ובקשתיו ג"כ שיעיין בזה היטב והסכמנו שאין להקל בזה בשום אופן בעולם. והשבתי כך בקצרה להרב מהרא"י הנ"ל. ועתה בבוא מכתבו דמע"ל שנית. הנה באתי להשיבו. ואומר כי באמת גם בזולת הנוגע לדינא כיון שמנהג כל ישראל בכל המדינות שנזהרין מאד בעשיית יי"ש לפסח שלא לעשות רק בטרובען חדשים או דעבדינהו כעין חדתי. ולא לסמוך על הגעלה אפי' בטרובען ישרים. מי הוא שיערב לבו להקל בזה ח"ו וגם אשתקד נשלח תשו' לכל המדינות מהגאון ר' עקיבא איגר נ"י שהחמיר מאד וצווח ככרוכיא להזהר בעשיי' יי"ש לפסח. ואמנם אף גם מצד שורת הדין יש בזה חששות רבות ואזכיר קצתן כי איך יעלה סברא לעשות לכתחלה יי"ש של פסח בכלי' שנמנע לנקותן מחמץ. ולסמוך על שאין בו כדי נתינת טעם. שהרי מחמירין בטוש"ע סי' תנ"א וכל הפוסקים בהגעלה שלא יהי' אפי' קצת חלודה. ולא גומות. ולא טלאי. שקדם בליעת האיסור לטלאי. אשר בכ"ז פשיטא ופשיטא שלא יהי' כדי נ"ט. וזה נוהג גם בכל האיסורין דאוסרין רק כדי נתינת טעם. וכ"ש וק"ו בקצת חמץ בעין ממש. ואין לדמות זה למ"ש הרשב"א בתה"א ד' קכ"ו ע"ב והובא בש"ע י"ד סי' צ"ט וסי' קכ"ב שאם נבלע איסור מועט בתוך כלי אם דרכו של אותו כלי להשתמש בו היתר בשפע מותר להשתמש בו לכתחלה וכו'. דהרשב"א לא כתב כן רק באיסור בלוע אבל באיסור בעין שאינו בלוע ודאי אפילו להרשב"א ה"ל דין מבטל איסור לכתחלה כמו שביאר חילוק זה בהדיא הריב"ש בתשו' סי' שמ"ט. וכן מבואר בהדיא בתה"א שם דקכ"ו ב' שכ' ואפילו איסור משהו אין מבטלין לכתחלה ומיהו אם נבלע כו'. וגם בעיקר דין דהרשב"א חלקו ע"ז הרא"ה והטור והסכימו לזה כל האחרוני' הב"ח והלבוש והש"ך סי' קכ"ב והט"ז סי' צ"ט. וכ"ז אפילו בשאר איסורים וכ"ש באיסור חמץ אפילו לפני הפסח יש עוד טעם להחמיר לחוש לכתחלה עכ"פ לדעת הגאונים דס"ל דאפילו טעם חמץ שנתבטל בששים קודם הפסח חוזר וניעור בפסח והפר"ח בסי' תמ"ז סעי' ד' פסק כן אפי' אדיעבד עיי"ש:

ומלבד חששא זו הנה גם מצד הבלוע בהכלים י"ל דלא מהני הגעלה כלל. שהלבוש בסי' תנ"א סכ"א כ' דחביות הבלוע מיי"ש גריעי טובא מבית שאור. ולכן הט"ז אע"ג דס"ל כמ"ד דגם לבית שאור מהני הגעלה מ"מ הצריך בחביות הנ"ל לבשל אותה תחלה במים עם אפר כו' כמ"ש בס"ק כ"ז. והנה הרא"ש שהביא דברי ר"י דמתיר בית שאור ע"י הגעלה הרי כ' רק שאין נראה דבלוע ע"י צונן כו'. א"כ אם יצוייר בית שאור שתשמישו ע"י רותחין כנדון זה שהיי"ש הוי כבית שאור וגרע מיניה טובא כנ"ל וגם הוא נבלע בהכלים ע"י רותחין. אפשר הי' מודה ר"י והרא"ש ג"כ לדעת רש"י וסייעתו דלא מהני הגעלה או עכ"פ בכה"ג ודאי יש לנו לתפוס דעת רש"י להלכה דבלאה"נ ס"ל להמ"א דהמנהג כרש"י ולא ס"ל כמ"ש הט"ז. ובנד"ז י"ל דגם הט"ז יודה. וא"כ פשיטא דלא מהני ג"כ מ"ש הט"ז ס"ק כ"ז לבשל תחלה במים ואפר כו' דזה לא מהני רק להסיר ריח היי"ש ולא למ"ד דלא מהני הגעלה. ואפשר מה"ט המנהג פשוט שאין עושין יי"ש לפסח רק בטרובען חדשי' או דעבדינהו כעין חדתי כנ"ל: