א

סימן מה

הנה ע"ד שלא מסר להא"י המפתחות מהחמץ. הנה מדינא פשוט במוכר לחבירו או לא"י מטלטלי' או קרקע בקנין המועיל. אין מעכב כלל מסירת המפתח על חלות הקנין. וכמו ששנינו גבי חליפין בפ' השואל במשנה המחליף פרה כו' ור"פ הזהב נקנה כסף בכל מקום שהוא כו'. ומסירת המפתח מבואר בגמ' ב"ק (דנ"ב רע"א) דמהני בקנין חזקה לענין שא"צ לומר לך חזק וקני. משום דמסירת מפתח ה"ל כאומר לך חזק וקני ממילא נשמע בשאר קנינים שאין שייך לך חזק וקני כגון בק"ס או בכסף היכא דמהני כסף דא"צ לומר לך כו' דכיון דהמקנה מקבל הכסף או הסודר של הקונה הרי נעשה הקנין דאף בחזקה א"צ לומר לך חזק וקני אלא כשמחזיק שלא בפניו וכמ"ש הרא"ש שם ובהרמב"ם פ"א דמכירה ה"ח והוא בגמרא פרק חזקת הבתים (דנ"ב סע"ב). וא"כ ודאי א"צ כלל מסירת מפתח. ופשוט דלא דמי למשכיר בית לחבירו דאם עד שלא מסר לו המפתח חל ארבעה עשר על השוכר לבדוק. דהנה שם יש שלשה שטות. האחד שטת רש"י דהכל תלוי בחזקה שאם כשחל י"ד החזיק השוכר בבית עליו לבדוק אע"פ שעדיין לא נמסר לו המפתח כו' וכמ"ש הפר"ח רסי' תל"ז. והיינו משום דרש"י ס"ל דמסירת המפתח הוא קנין השכירות. וא"כ ה"ה שאר קנין. ועיין משטת רש"י זו בתוספות פרק חזקת הבתים (דנ"ג רע"א) ובב"ק (דנ"ב רע"א). והתוס' ושא"פ שם הקשו ע"ז דמסירת המפתח אינו קנין. השטה השנית הוא תוספות בפסחי' (דף ד' סע"א) דמיירי שמסר לו המפתח ולא החזיק כו' ומוכח דס"ל שאם כבר החזיק השוכר אע"פ שהמפתח עדיין ביד המשכיר על השוכר לבדוק. וכ"כ הב"ח סי' תל"ז ס"א בפי' דברי התוספות. וכתב הח"י שכן משמע קצת בכ"מ פ"ב דחמץ הי"ח. אבל איהו פי' דהתוספות ג"כ מודים בזה להר"ן והה"מ דאף אם כבר החזיק השוכר וקנהו מ"מ כיון שנשאר המפתח עדיין ביד המשכיר על המשכיר לבדוק. וכן משמע ממ"ש התוס' שם. מיהו אם הפקיד אדם מפתח ביתו אצל אדם אחר אין חייב הנפקד לבודקו אלא דוקא כשרוצה להחזיק בבית ולקנותו עכ"ל. משמע דדוקא נפקד שאין לו שייכות בבית הוא דאין חיוב עליו לבודקו ומינה דהמשכיר כיון שעיקר הבית שלו לכן כשהמפתח נשאר בידו חיוב עליו לבודקו אעפ"י שכבר קנהו השוכר לשכירות וכ"כ בספר אשל אברהם דלהתוס' מיירי בין שהחזיק בו השוכר בין שלא החזיק בו. השטה שלישית היא שטת הר"ן והה"מ דמיירי דוקא בשהחזיק בו השוכר. אבל אם לא החזיק אע"פ שהמפתח בידו אינו כלום. ועיין בתמים דעים סי' ל"ד ג"כ מזה משמע קצת כשטת הר"ן מדכתב והשוכר שבא ברשותו כו'. ועיין בפנ"י בפסחים שם ובב"ק דנ"ב מ"ש ליישב שטת רש"י. וכתב הח"י שם סק"ב דמדברי הר"ן והה"מ מוכח דדוקא במשכיר כיון שהגוף הבית של המשכיר לכן אם המפתח בידו עליו מוטל לבדוק. משא"כ במכר והחזיק הלוקח כיון שאין למוכר שום זכייה בקרקע אף שהמפתח בידו החיוב מוטל על השוכר. אכן לשטת התוספות גם במוכר דינא הכי וכן משמעות תוספות דב"ק (דנ"ב ע"א) להדיא ע"ש עכ"ד. והיינו מש"ש התוספות הני מילי מוכר ומשכיר כו'. ומיהו י"ל דבמוכר היינו דוקא כשלא קנה הלוקח אבל בשכבר קנה י"ל דה"ל המוכר כנפקד בעלמא. דהא הב"ח ס"ל כן גם במשכיר. ומיהו י"ל להפך דדוקא נפקד שהמפקיד הפקיד לו מדעתו. משא"כ הכא שהלוקח מעוכב מלבדוק מחמת שהמוכר לא מסר לו המפתח י"ל דעל המוכר לבדוק. ויש לדחות דהא התוס' מחייבים הבדיקה על השוכר יותר מהר"ן והה"מ דהיינו בלא החזיק השוכר עדיין דלתוס' אם מסר המשכיר לו המפתח על השוכר לבדוק ולהר"ן והה"מ על המשכיר לבדוק. א"כ היכא דהר"ן והה"מ מחייבים הבדיקה על הלוקח י"ל דכש"כ שכן הוא להתוספות. ומעתה בנ"ד לא מיבעיא לשטת הר"ן והה"מ שכ"פ בש"ע וכמ"ש אאזמו"ר ז"ל בקו"א. א"כ הכא דמיירי במכר אפילו הי' מוכר לישראל אין שום חיוב על המוכר אפי' נשאר המפתח בידו וכמ"ש אאזמו"ר ז"ל בסי' תל"ז ס"ד וכ"ז במשכיר אבל המוכר כו'. וכן הדין לשטת רש"י וכמש"ל בשם הפר"ח אלא אפילו לשטת התוספות שהח"י בשם הב"ח ס"ל כשטה זו וגם אם נחוש דלדבריהם אפילו במוכר ולוקח הדין כן. מ"מ י"ל דאין זה אלא במוכר לישראל דכיון שיש כאן חיוב בדיקה אמרינן שעל המוכר לבדוק משום דחמירא דידיה הוא כמ"ש בגמ' שם לעיל מיניה והלוקח או השוכר י"ל דאיסורא לא ניחא ליה דליקני כמ"ש כן בטור סי' תמ"ח וכ"כ הב"י שם בשם הגמי"י פ"א. וכ"כ בשם הרשב"א שאין חצירו קונה לו בע"כ משא"כ גבי מוכר לא"י לא שייך למימר הכי ועיין בטור ססי' תל"ו כיון שהא"י נכנס בביתו כו' אף אם נשאר לישראל חמץ ודאי מתייאש ממנו ואין לך הפקר גדול מזה ולאו דוקא תוך שלשים יום. אלא גם בי"ד י"ל כן. וראיה לזה מדין חצר שא"צ בדיקה מפני שהעורבין מצויין שם ועי' בש"ע סי' תל"ג ס"ו כ"ש הכא שמיד נעשה החמץ של הקונה ואף את"ל להחמיר בזה במוכר ביתו בי"ד היינו במוכר הבית לבד אבל הכא שכל עיקר המכירה היא החמץ שמוכר חמצו להא"י ואגב משכיר לו ביתו אין שום חששא:

נתבאר ג' שיטות בסוגיא דהמשכיר בית לחבירו בי"ד בענין מסירת המפתח רש"י תוספות ור"ן ולכולם במוכר החמץ ומשכיר הבית שבו החמץ לא"י אם קנהו הא"י כדין אין מעכב מסירת המפתח:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.