א

סימן מד

שאלה קטנה אני קניתי אצל כל אנשי מחנינו כל החמץ שלהם בקגא"ס ובח"י של אנשי מחנינו ומכרתי לא"י כאשר מבואר בשטר מכירה נוסח של אדמו"ר נ"ע היינו בת"כ ובקבלת כל הכסף ובשטר ובשכירות. ואמרתי לו בעת המכירה שאמסור לו כל המפתחות של אנשי מחני וכך הי' אך ה' או ששה אנשים שכחו והביאו המפתחות אחר חצות היום להקונה והוא המתין אצלי עד שקיבל כולם ומפורש אמרתי לו בזה הלשון שקבלת המפתחות אי אפשר להיות מקובצי' כשעה א' ואצל האנשים הנ"ל היו הקלייטון בעת ההיא בלי מסגרת כלל ולפי קט שכלי אין לקרות זה הערמה ח"ו:

הנה בש"ע אאזמו"ר נ"ע סי' תמ"ח סעיף י"ג החמיר גם בדיעבד אם לא מסר לו המפתח קודם שעה ששית. וז"ל אפילו אם הקנה את החמץ להא"י באחד משאר דרכי הקניה כו' אעפ"כ צריך למסור להא"י את המפתח מן החדר שהחמץ מונח בתוכו כדי שיוכל הא"י ליכנס להחדר וליטול את חמצו בכל עת שירצה מכל ימי הפסח כו' ואפי' בדיעבד אסור החמץ בהנאה לאחר הפסח אם לא מסר לו את המפתח קודם שעה ששית עכ"ל. וזה כדעת הב"ח והט"ז. וז"ל הט"ז סי' תמ"ח סק"ד ופשוט הוא שהחמץ יהי' מונח במקום שהעכומ"ז יכול לכנוס שם מעצמו כדמשמע לישנא דגמרא פ"ק דפסחים (ד"ו ע"א) דעכומ"ז כי קא מעייל לביתא דנפשיה קא מעייל עכ"ל. אבל המג"א סק"ד כתב בשם שו"ת מ"ב להקל בדיעבד וז"ל ומשמע שם דאפי' לא מסר לו המפתח שרי בדיעבד עכ"ל שהרי שם מכר החמץ להא"י בכפר רחוק הרבה. ומקום שהחמץ עומד. ובאמת המ"ב ס"ל להקל בחמץ טפי מבשאר מכירה כמ"ש וז"ל ועוד נראה דגבי חמץ מיד כשיגיע זמן איסורו לאו דידיה הוא ולאו ברשותיה הוא ורחמנא דאוקי ברשותיה לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא והאי כיון דמכר קודם זמן איסורו גלי בדעתיה דלא ניחא ליה למהוי ליה זכותא בגויה הלכך בקנין כל דהו נפיק מרשותיה לרשות הא"י עכ"ל. הפך ממש ממ"ש הב"ח. גם הפר"ח פסק להקל וכ"פ האלי' רבא סי' תמ"ח סי"ז וז"ל ובדיעבד כו' אף שלא מסר המפתח. ובנ"ד יש להקל גם להב"ח וסייעתו כיון שבעת ההיא היה בלי מסגרת כלל א"כ ליכא הערמה. (גם בספר חמד משה סי' תמ"ח ס"ו כ' אכן אם הקונה מניח מעצמו המפתח אצל ישראל אין איסור בדבר עכ"ל) וה"ל כהא דכ' המג"א סס"ק ח' וז"ל ופשוט דאפי' אין החמץ אצלו יכול למכור לעכומ"ז החמץ באחד מדרכי הקניה הנ"ל ואז קנה העכומ"ז החמץ בכל מקום שהוא עכ"ל. והרי בכה"ג ליכא מסירת המפתח וכן הוא בתשו' מ"ב הנ"ל. א"ו כיון דליכא גילוי דעת שאין רצונו שיכנס אינו מעכב. והכא כיון שהיו כל החדרים פתוחים בלי מפתח ודאי ליכא גילוי דעת ממה שאינו מוסר המפתח שאין רצונו שיכנס. וכ"ש שמע"ל מוכר לו כל החמץ ואם מחדרים פתוחים לא מסר לו כל המפתח מה בכך: