ג

מיהו עדיין יש לחקור אם מראשו שלא בקרן זויות אינו פוסל בו ארבעה עד עשר אמות אפילו בקעי בי' רבים או רק בדלא בקעי בי' רבים כדין מצדו בעשר דבדבקעי בי' רבים פוסל בד"ט כמבואר בש"ע סי' שס"ה ס"ב. והנה מדברי הב"ח והט"ז מבואר דס"ל דכל בראשו נקרא בקעי בי' רבים. כמ"ש הב"ח אין ספק שהמקום נוחה לעבור שם ובקעי בי' רבים וכ"כ הט"ז דבראשו שהוא סמוך לפתח אין שם מקום מטונף כו' דבקעי בי' רבים. וא"כ לשטתם מוכרח דבהא דרב יהודה שרי אף בבקעי בי' רבים. אלא שחילקו משום שמתחלה עשה כן עדיף טפי. וזה אינו מעלה ארוכה דהא גבי מבוי עקום דפוסל משום דבקעי בי' רבים כמ"ש בגמ' (ד"ו סע"א) היינו אף שעשה כן מתחלה. אע"כ צריך לחלק בין פרצת מבוי בצדו שזהו דין מבוי עקום דפוסל בקעי בי' רבים להא דרב יהודה שאין פוסל בקעי בי' רבים להב"ח והט"ז משום דהוה בראשו. וא"כ כיון דסוף סוף מוכרח לחלק בין מצדו ובין מראשו לענין בקעי בי' רבים א"כ י"ל שבראשו אין פוסל בקעי ב' רבים אף בפרצת מבוי. וכן משמע דעת הפמ"א בתשו' סי' כ"ה אלא דיש לנטות דבריו דס"ל דלעולם לא חשוב בקעי בי' רבים משום דלא שבקי פיתחא רבה כו' ע"ש. עכ"פ להפמ"א אינו פוסל בפרצת מבוי בראשו בקעי בי' רבים. אבל בספר חמד משה רסי' שס"ה כ' ליישב דברי הטור דנפרץ מראשו דינו כמו מצדו ונפסל בארבעה אי בקעי בי' רבים וביותר מעשר אי לא בקעי בי' רבים. ומשמע מדבריו דס"ל שהדין אמת גם להתוספות וסייעתם. ולפ"ז הא דרב יהודה מיירי ע"כ בדלא בקעי בי' רבים. אכן זהו דוחק. דהנה שם בגמ' מקשה וליחוש דילמא שבוק פתחא רבה (ובטיל תורת פתח מיני' ובטיל לחי המתוקן בו ונמצא מבוי זה בלא תיקון) ועייל בפיתחא זוטא. אמר רב אדא בר מתנא חזקה אין אדם מניח פתח גדול ונכנס בפתח קטן וכ' הריטב"א ז"ל ק"ל דמשמע דפתחא זוטא הוא דלא עיילי הא בפתחא דכוותה עיילי ואילו לעיל אמר רב חנן בר רבא שמבוי שנפרץ מראשו בעשר כל היכא דלא הוי בקרן זויות ולא חיישינן דילמא שבק פתחא רבה ועיילי באידך והתם שוות הם שא"א לפתח מבוי שיהא ברחבו יותר מעשר. וי"ל דשאני התם שכבר הורגלו בפתח הראשון לגמרי וגם הפתח החדש של הפרצה אינו מיושר כל כך וכדמוקי התם בדלא בקעי בי' רבים. אבל הכא שהוא בתחלת הכשר מבוי ועדיין לא הורגלו משום פתח ובקעי בה רבים. ודאי משום פתחא זוטא הוא דלא שבקי פתחא רבה הא משום פתחא דכוותה שבקי עכ"ל. והרי דבריו מבוארים דהא דרב יהודה בקעי בה רבים ואפ"ה שרי משום דלא שבקי פתחא רבה. ויש לדחות דכוונת הריטב"א היינו דאף שהמקום נקי ומיושר ונקרא בקעי בי' רבים כמבואר בו כאן ודף וי"ו ע"א כדפרש"י אפ"ה הכא שרי כיון דלא שבקי פיתחא רבה ועיילי בפיתחא זוטא ממילא לא יהי' בקעי בה רבים אף שהמקום נקי. משא"כ בנפרץ מצדו אם המקום נקי נקרא בקעי בי' רבים. כי מסתמא ילכו שם לקצר דרכם. וכמ"ש התוס' (ד"ו ע"א) ד"ה אחד זה. אבל אם רואים שבוקעים שם רבים אין ראיה להקל מהריטב"א. כי י"ל שכמו שאע"פ שאמרו בגמ' חזקה אין אדם מניח פתח גדול ויוצא בפתח קטן עכ"ז אי שביק פתחא רבה ועייל בפתחא זוטא בטל כל תיקון המבוי כמ"ש בהג"א. רק דמהסתם אמרי' חזקה כו'. ה"נ י"ל לענין בקעי בי' רבים. ומ"מ נלמוד מדברי הריטב"א אלו דליתנהו לדברי הב"ח והט"ז שכתבו דבראשו אם המקום נקי חשוב בקעי בי' רבים. וכ"ה ג"כ משמעות חמד משה. והריטב"א לכל הפחות ס"ל להפך דמסתמא לא בקעי בי' רבים דלא שבקי פיתחא רבה כו'. וכן השיג הפמ"א על הט"ז וז"ל א"כ ה"נ אף שהוא במקום דרבים בוקעים שוה למקום שאין רבים בוקעים משום דלא שבקי פיתחא רבה ועיילי בפתחא זוטא לעולם אין רבים בוקעים בהאי פתחא זוטא עכ"ל. א"כ י"ל כוונת הפמ"א היינו ג"כ רק להתיר מהסתם אף שהמקום נקי ובקעי רבים באותו פתח המבוי. אבל אי חזינן דבקעי בי' רבים בהאי פיתחא זוטא ממש י"ל שיודה ג"כ להחמיר. ומאי שנא מדרבי אמי ורב אסי (דאמרי לעיל ד"ה ע"א במבוי שנפרץ מצדו כלפי ראשו שלשה אינו מתיר ואע"ג דאין פרצה פחותה מעשר אמות אוסרת במבוי. קאסרי לי' אינהו משום דילמא עיילי ונפקי בההוא פרצה שלשה. ובטיל קמא מפתח ובטיל תיקונו) התם קא ממעט בהילוכא (התם איכא למיחש להכי משום דהוא פרצה קטנה מצדו של מבוי הוא וממעטי בהילוכא אבל הכא בראש המבוי הוא ולא ממעטי בהילוכא) והכא לא קא ממעט בהילוכא. ולכאורה נ"ל לדקדק מזה דאפילו בקעי רבים בפתחא זוטא אם לא שבקי פתחא רבה שרבים בוקעים בזה ובזה אינו פוסל. דאל"כ למה לי' להקשות דילמא שבקי פתחא רבה דמשמע ששבקוהו לגמרי ואינן בוקעים בי' כלל. עד שעי"ז בטיל תורת פתח מיני' ואי איתא דבקעי בי' ג"כ לא שייך כלל לומר שיבטל תורת פתח ממנו. א"ו משמע דהקושיא היא דילמא שבקי אותו ממש. הרי אפילו לא יניחו אותו לגמרי רק שיהיו בוקעי' בשניהם בשוה יש להקשות שיהיו המבוי פסול. דאע"ג דבכה"ג לא בטיל תורת פתח מפתח הגדול ולא בטיל הלחי שבו מ"מ הרי כיון שרבים בוקעים ג"כ בפתח הקטן ג"כ יהי' אסור. דהא ענין רבים בוקעים בו היינו אע"ג דבוקעים ג"כ בפתח הגדול. וכמ"ש הב"ח והט"ז בפשיטות. ולא נחלקו עליהם רק דמהסתם לא מחזקינן כן אבל אפשר הוא שיהי' בוקעים רבים בזה ובזה וא"כ למה הוצרך להקשות וניחוש דילמא שבקי כו'. דמשמע שלא מצא אופן שיהי' פסול אא"כ שבקי לגמרי פתחא רבה. והלא יש למצוא שיפסול מקודם מדרגה זו. דהיינו אע"ג דלא שבקי אותו כ"א שבוקעים והולכים כאן וכאן. ועוד דלמה הוצרך לחדש פסול חדש שע"י דשבקי פיתחא רבה יתבטל מתורת פתח ובטיל לחי המתוקן בו. הלא אף אם אין בטל כלל לחי המתוקן בו עכ"ז נפסל מצד פרצת מבוי בארבעה היכא דבקעי בי' רבים כמו שהוא בנפרץ מצדו. דאע"ג שע"י פרצה זו אף אם בקעי בי' רבים אין מתבטל כלל פתח המבוי. כמ"ש רש"י להדיא (דף ה' ע"א) גבי אם יש שם פס ד' א"נ שבקי כו' לא בטלה תורת פתח כו' אפ"ה פוסל מצד בקיעת רבים בהפרצה. א"כ כמ"כ בראשו י"ל כן. א"ו מזה משמע דבאמת אי לא שבקי פיתחא רבה שאז לא בטל הלחי שבו ויש תיקון להמבוי אז כשר אע"ג דבקעי בי' רבים בפיתחא זוטא. ועוד דגם התירוץ הכא לא קא ממעט בהילוכא אינו מספיק רק לשלא ניחוש שמא יניחו פתח הגדול. אבל על שלא ילכו ג"כ רבים בפתח הקטן אינו מספיק כלל דהרי יש לחוש שמפני שבפתח הגדול נוסעים בעגלות וסוסים ע"כ ההולכי רגל ילכו דוקא בפתח הקטן וא"כ גם בו יבקעו רבים. ועוד דכתב בחידושי הריטב"א בדף כ"ב ע"א גבי הא דאמר ר' יוחנן ירושלים אלמלא כו' דאתי רבים ומבטלי מחיצתא. ומ"מ לא אמר ר"י אלא בירושלים וכיוצא בה דבקעי בה תדיר כו'. אבל במבואות המפולשין לרה"ר שאין בקיעתן תדירה וסלול להדיא אע"פ שבוקעין בה לא מבטלי מחיצתא דפתחין כו' עכ"ל. ובקיעות רבים דהכא היינו רק ע"ד מבואות המפולשין כו'. וא"כ מי לא יצוייר כשהמבוי מפולש לרה"ר גדול דשייך לומר שיהיו בוקעין רבים בפתחא רבה ובפתחא זוטא ע"ד בקיעת רבים שבמבואות. א"ו דאף שרבים בוקעים בו שרי ע"י התיקון שבפתח הגדול כיון דלא שבקי פיתחא רבה:

קיצור. מהב"ח והט"ז דס"ל דכל בראשו נקרא בקעי בי' רבים מוכח דההיא דמרחיק שתי אמות ועושה פס אפילו בקעי בי' רבים בהשתי אמות שרי ולפ"ז לדידן גם במבוי שנפרץ מראשו מותר כה"ג וכ"ד הפמ"א. ובח"מ אסר אי בקעי בי' רבים היינו שהמקום אינו מטונף וראוי להיות מעבר לרבים. והפמ"א מתיר בזה וכן מוכח ומבואר מדברי הריטב"א. אכן אם אנו רואים דבקעי בי' רבים ממש בהפרצה אין ראיה מהריטב"א להתיר. מ"מ לכאורה יש ראיה מהגמרא (ד"י ע"ב) דלא מצא איסור רק בשבקי פיתחא רבה. אבל אם רבים בוקעים בשניהם משמע דאין לפסול: