ג

והנה גם במ"ש התוס' (ד"י) ד"ה ועושה פס דהטעם שצריך לחי אחר הואיל והפס מופלג מן הכותל שלש מבואר ג"כ בירושלמי לא כן. דז"ל אמתניתין קמייתא הי' רחב בתוך חמש עשרה אמה רבי בא ורב הונא בשם רב עושה פס של שלשה אמות וכל שהוא. מרחיקו מן הכותל שתי אמות (ומתחיל לעשות שם פס ועושהו משלשה אמות וכל שהוא לסתום הפתח ונמצאו חמש אלו סתומות שפרצות שתי אמות ניתרות בעומד מרובה עליהן וכל שהוא היותר משלשה אמות ללחי לרוחב המבוי) אותו כ"ש נידון משום לחי והשאר והוא שיהא העומד מרובה מהחלל. ויעשה פס ארבעה טפחים (באמצעי וסגי בהכי) ולא כן תני (במבוי שנפרץ במלואה דסגי בפס ד') עושה פס של ארבעה טפחים. א"ר בר פפי כדי להתיר שניהן בלא קורה (שני החללים שבשני צדי הפס בלא קורה דפס זה של שלשה וכ"ש בלחי וקורה חשוב וכדפרישית) הרי דהירושלמי ס"ל דהפס עצמו עולה משום לחי אעפ"י שמופלג מן הכותל שני אמות ואין הכרח לומר דש"ס דילן פליג אירושלמי דמ"ש הפוסקים דלש"ס דילן צריך לחי אחר היינו משום שהפס רק שלשה אמות ובכה"ג ס"ל לירושלמי ג"כ דאינו עולה משום לחי. דדוקא הכל שהוא היותר משלשה אמות עולה משום לחי. ולכאורה זהו ראי' לטעמו דהאלי' רבא דלעיל. ואף את"ל שזהו דוחק. דא"כ ה"ל להש"ס ג"כ לומר עושה פס שלשה ומשהו ונצטרך לומר דבפס ס"ל לש"ס דילן דלא מהני י"ל הטעם משום דבלחי צריך ג"כ היכר קצת שהוא לשם לחי כמ"ש התוס' (דף ה' ע"ב) ד"ה ארבע אמות. ובפס אין היכר כלל מאחר שנעשה למעט רוחב המבוי מט"ו אמה. וא"כ אינו משמש שני דברים וגרע מלחי הבולט לדופנו של מבוי ארבעה אמות דאינו עולה משום לחי מטעם דאין בו היכר כו' וה"ה הכא אף שרחבו רק שלשה כיון שנעשה בשביל תיקון אחר אבל בשאר לחי רחב י"ל דמודה ש"ס דילן לירושלמי דכשר אף שהפליגו מהכותל כיון שעומד מרובה מהחלל. והנה הקה"ע בתוספותיו שם ד"ה עושה פס שלשה וכ"ש כו'. כתב וז"ל כתבו תוס' בפרקין (דף יו"ד ע"ב) בד"ה ועושה פס ב' אמות. וצריך לחי אחר דהא פס לא מהני הואיל ומופלג מן הכותל שלש דקאמר לקמן דלא הוי לחי ע"כ ודבריהם ברורים דלכך קאמר כאן דבעי' פס שלשה וכל שהוא יותר ללחי. ועיין במ"א סי' שס"ג ס"ו ודלא כש"ג עכ"ל. הנה הבין שי"ל דהירושלמי והתוס' עולים בקנה אחד. ואינו מובן כיון דלהתוס' לחי שהפליגו מן הכותל ג"ט לא מהני אף אם רוחב הלחי יותר מג"ט. א"כ מה יושיענו אם הפס הוא שלשה וכל שהוא. מ"מ הרי הכ"ש העולה מן הלחי מופלג מן הכותל. ואין לתרץ דאף שמופלג מהכותל עכ"ז הרי הוא סמוך לשלשה אמות של רוחב הפס. וה"ל כסמוך לכותל. דא"כ אמאי יפסל לחי שהפליגו מהכותל שלשה טפחים אם הלחי רחב שלשה טפחים ושני משהויין. דאותו משהו העולה ללחי הוא סמוך לג"ט ומשהו. ודוחק לומר דמפני שאין צריך למעט רוחב המבוי עולה הכל לשם לחי יפסול משום שהפליגו דע"ז יציבא בארעא כו'. ועוד דבהדיא ס"ל להירושלמי דלחי שמשוך מן הכותל ג"ט כשר כשהלחי רחב מג"ט. א"כ זהו כריא"ז בש"ג ולא כהתוס'. והכרח התוס' מסוגיא (דף יו"ד) ועושה פס כו'. שס"ל שצריך לחי אחר. י"ל שאינו מטעם שהפליגו אלא כמ"ש הירושלמי כאן כיון שהפס רק שלשה כו' או משום שאין בו היכר כנ"ל:

קיצור. שמהירושלמי גבי ועושה פס שלשה מבואר ג"כ דהא דפס שלשה אינו עולה משום לחי אינו משום שמופלג מהכותל אלא כיון שנשאר יו"ד אמות חוץ מהפס. ואם הפס שלשה ומשהו עולה משום לחי. ואפשר ש"ס דילן ס"ל ג"כ כהירושלמי דכשהפס שלשה ומשהו עולה משום לחי וכמ"ש הא"ר. ואת"ל דלש"ס דילן לא מהני זהו מפני שאין בו היכר שהוא לחי. ועכ"פ הירושלמי ס"ל כריא"ז בש"ג ודלא כהקה"ע בתוספותיו ד"ה ועושה פס: