א

סימן מ

בדבר צורת הפתח העשוי בפתח המבוי והוא רחוק יותר משלשה טפחים מהכותל המבוי וכן מהכותל השני. כי אי אפשר להקריבו סמוך ממש לכותלי המבוי מחמת הזוואלינעש של הבתים הבולטים כמה וכמה טפחים מן הכותל. ומחמת הגאנקעש. וע"כ הוא רחוק מכותלי' יותר משלשה ואף מארבעה טפחים. שאחד מן המורים פסל אותו ע"פ מ"ש הבכ"ש פ"ק דעירובין דהקנים של צוה"פ צריכים שלא יהיו רחוקים מהכותל שלשה טפחים כי היכי דלחי בעינן שיהי' בינו להכותל פחות משלשה טפחים כמ"ש דף י"ד ע"ב. והתוספות שבת סי' שס"ג ס"ו סק"י חלק עליו. והפמ"ג במ"א שם סק"ה הביא ג"כ לפסול בזה כדברי הבכ"ש. וכ"כ החוות דעת בספרו מקור חיים. ובעל חיי אדם החמיר בד"ט מן הכותל:

הנה בתשו' פנים מאירות ח"א סי' כ"ה פסק דבצוה"פ אף הרחיקו יותר מארבעה טפחים מהכותל כשר. אף שהנדון שנשאל עליו הפמ"א הוא שהעמידו כמו שער כדינו עם צוה"פ. ושער י"ל דהיינו דלת. ובדלת י"ל שגם הבכ"ש יודה דעדיף טובא מצוה"פ כמ"ש התוס' ריש עירובין (דף ב' סע"ב) ד"ה אלא מעתה. דהוי כמחיצה מעלייתא אף שבדף (ו' ע"ב) ד"ה והאמר רבה כ' דוקא היכא דאיכא שלשה מחיצות גמורות. אבל הכא דשלישית ע"י דלת רביעית נמי צריך דלת. מ"מ עכ"פ גם שם מוכרח בגמרא דדלת עדיף מצוה"פ. אך מ"מ בדברי הפמ"א שם ססי' הנ"ל מבואר דלאו מצד שער התיר כ"א מצד צוה"פ כמ"ש אבל בנדון דידן אפי' תיקון א"צ דהא האי צוה"פ חשוב כמחיצה וניתר בעומד מרובה על הפרוץ וא"צ שום תיקון אחר. וראי' לזה דצוה"פ חשיב כעומד כו' וא"כ פשוט וברור היכא דאית לי' צוה"פ הוי כעומד כו' אלא אפי' לדעת הרמב"ם כו' ברוח שלישית כו' עכ"ל. הרי מתיר בצוה"פ לבד בלי דלת. ואפשר שגם בנדון שלו לא הי' דלת כלל. דהכי משמע בסוף התשו' שלהתיר העובדא שנשאל הוכרח לכל הנ"ל להוכיח דצוה"פ הוי עומד גמור:

קיצור. בתשו' פמ"א סי' כ"ה פסק דצוה"פ אף אם הרחיקו יותר מארבעה טפחים מן הכותל כשר כמש"ש דהא האי צוה"פ חשוב כמחיצה וניתר בעומד מרובה על הפרוץ: