ג
מיהו כ"ז בחריץ שהנסר רק מונח עליו. אבל בגשר שעושים על הנהר שבנוי היטב בקרקע ובשפת הנהר נראה דלכ"ע מבטל מחיצת הנהר שלא תעלה במקום שהגשר שם לומר גוד אסיק דהא ה"ל מחיצה שאין ניכרת ולא מיבעיא לרב אלא אפילו לשמואל ה"ז ג"כ מחיצה נדרסת לכן לא אמרינן גוד אסיק וא"כ אם הגשר רחבו רק עשרה אמות ולא יותר י"ל ה"ז כפתח. ולא נתבטל עי"ז העירוב. אבל אם רחבו יותר מעשר אמות ה"ל כפרצה. וכ"פ בשו"ת נו"ב מהד"ת חלק א"ח סי' מ"ב דאם הגשר רחב יותר מעשרה אמות אסור מטעם פרצה וכתב שכן דעת התו"ש סי' שס"ג ס"ק ס"ו כמ"ש וה"ה כשיש גשר נמי דינא הכי. ולכן כתב לעשות צורת הפתח על הגשר ותמיהני שלא הביא הנו"ב ד' הט"ז סי' שע"ב סק"ט ודברי הא"ר שם ס"ק כ"ה דלדבריהם פשיטא שהדין כן (ואף לפ"ד האומרים שמים הנקרשים אין מבטלין מחיצת הנהר כמ"ש באבן העוזר הובא באה"ט ססי' שס"ג. ועי' בתשו' כנסי"ח די"א תחלת עמוד ג' סעי' ה' כתב מר. ודף י"ב ע"ד סעיף ה' מ"ש מר אין לומר אולי אף הגשר אינו מבטל. דלא דמי דהמים עבידי להתפשר מאליהם בסוף החורף. משא"כ הגשר שהוא בנין של קיימא. ועי' רש"י פ"ק דשבת (ד"ט ע"א) ד"ה באסקופת בית במ"ש אבל תקרת ד' לא בטלה ירידת סתימתה בנעילת דלת כו' וד"ה פתח נעול. וא"כ אמאי בטל גוד אסיק ע"י הגשר. ויש לחלק דהדלת עשוי לפתוח ולנעול וה"ל כנסר שע"ג חריץ שי"ל דאינו מבטל גוד אסיק. ולהאומרים דגם הנסר מבטל י"ל הדלת עדיף טפי דעשוי לפתוח תמיד משא"כ גבי נשר והרי מוכרח לומר כן לפי הסוגיא ר"פ כל גגות כנ"ל):
אך מה שיש לעיין הוא אדרבה אם מהני אף צורת הפתח. דהא גשר משמע לכאורה דחשוב אינו מוקף לדירה כמ"ש במשנה ר"פ כיצד מעברין. וגשרים ונפשות שיש בהן בית דירה. וא"כ כשאין בו בית דירה חשוב כמו קרפף שאינו מוקף לדירה. וא"כ יש בו ב' ריעותות האחד דגבי קרפף בעינן שלא יהיו ארכו יותר מפעמיים ברחבו הב' דכתב המג"א סי' שע"ב דאפי' קרפף פחות מסאתיים ואין ארכו יותר על רחבו לא מהני בי' עירוב. אך הפמ"ג במשבצות רסי' שנ"ח ובביאורו למג"א סי' הנ"ל סק"ג כ' דזהו דוקא בקרפף שהוא בית סאתיים אבל כשהוא פחות מבית סאתיים אף אם ארכו יותר הרבה מפעמיים ברחבו מטלטלין בכולו א"כ הגשר ודאי ס"ה הוא פחות מבית סאתיים ועל מ"ש המג"א סי' שע"ב דאפי' פחות מב"ס לא מהני בי' עירוב. הנה החמד משה שם כ' דאין הדין מוכרח בגמרא רק שהוא מחלוקת רש"י עם הרמב"ם ובתו"ש שם כ' דהריטב"א בשם רבו ס"ל כהרמב"ם ושהאריך בזה בשב יעקב והוא בשב"י סי' י"ח ושם מסיק דכשיש עוד צד להקל אפשר להקל. כי י"ל הא דתנן רפ"ה וגשרים דלא חשיבי עשויין לדירה. זהו בגשר שחוץ לעיר לגמרי. אבל בנד"ז שהגשר עשוי לעבור עליו תמיד כי הוא בתוך העיר ויש הרבה בתים משני צדדיו היינו שגם בצד השני יש הרבה בתים ועוברים עליו תמיד מצד זה לצד זה חשוב דירת אדם כמ"ש אאזמו"ר ז"ל בשו"ע שלו רסי' שנ"ח וז"ל כל היקף מחיצות שלא הוקף לדירת אדם (רש"י דכ"ב ע"א) לכניסה ויציאה תמיד עכ"ל. מובן דאם עשוי לכניסה ויציאה תמיד אעפ"י שאין שם תשמיש אחר חשוב מוקף לדירה וכ"כ בשו"ת חתם סופר חלק או"ח סי' צ"ה בד"ה יקרתו הגיעני וז"ל ואפ"ה קי"ל מסתימת כל הפוסקים וסתם מתניתין דעושין פסין דדיר וסהר מועיל להתיר טלטול אפילו אין בהם שום דירה לאדם כ"א לבהמה ובני אדם נכנסין ויוצאין תמיד. וכן מבואר מלשון רש"י (דכ"ב ע"א) דארשב"א כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר כו'. ופרש"י אויר אע"פ שאינו מקורה אם תשמישו לדירת אדם לכניסה ויציאה. מבואר להדיא שאין תשמיש אדם בדיר אלא כניסה ויציאה כו' עכ"ל. והאריך. וא"כ גשר זה שעוברים עליו תמיד מצד עיר שבעה"נ לצד השני חשוב עשוי לדירה וא"כ מהני בי' העירוב לכ"ע. וזהו כש"כ ממ"ש במשנה (כ"ג א') בית דירה או שתהא סמוכה לעיר ועי' הג"א סי' ב' ד"ה אבל גינה. ובש"ע אאזמו"ר ז"ל סי' שנ"ח סעי' יו"ד כ' ואין זה עיקר כו'. אבל בנד"ז שהגשר תוך העיר ממש ועשוי לעבור עליו תמיד לכ"ע י"ל חשוב כבית דירה ומהני בי' עירוב. אבל מ"מ צריך צוה"פ אם הגשר יותר מעשרה אמות. דאל"כ חשוב פרצה כמש"ל בשם שו"ת נו"ב מהד"ת סי' מ"ב. וכן מבואר בשו"ת חתם סופר הנ"ל סי' פ"ט בד"ה אך מה יושיענו כ"ז היות הגשר עוברת על הנהר כו' רק תיקנו צוה"פ למעבר הגשרים הרי פשיטא להו דבעי תיקון כו'. ואף שהוא ז"ל הקיל שם בגשר שבנדון שלו נ' דאין שייך לומר כן בגשרים שלנו שאין הגשר גבוה בתחלתו מן שפת הברעג שנכנסים עליו. לכן נראה דבעינן צוה"פ. וכמ"ש בפשיטות חכמי הספרדים שהביא. וכ"כ בתו"ש סי' שס"ג ס"ק ס"ו והנו"ב כנ"ל ואף בדינו של הח"ס צ"ע שאף אם הגשר כרה"י מ"מ ממקום שהוא גבוה י"ט ונחשב רה"י עד שפתו י"ל יש יותר מיו"ד אמות ולכן לא מהני אף כשנאמר גוד אסיק עי' ש"ע אאזמו"ר סי' שס"ג ססעי' ל"ד אבל אם רחוק ממנו ביותר מעשר אמות כו' ואפי' אם אין רחוק ממנו אלא ד"ט אם רבים בוקעים שם אסור וגם קשה איך יאמרו גוד אסיק באמצעיתו שם אין מחיצות ניכרות ועי' במג"א סי' שס"ג ס"ק ל"א ודע דעכ"פ בעינן שיהי' הנהר סמוך ממש לראש המבוי כו':
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.