ב
אך הנה הראי' מהגמ' פ"ק דסוכה הנ"ל אינה ראי' כ"כ כמבואר בחידושי הריטב"א בפ"ק דסוכה ד"ה א"ל רבא בשם מורי דגבי סוכה בעינן מחיצות הניכרות ונראות עמה. משא"כ בשבת דלא בעינן ונראות עמה כל היכא דנראות וניכרות דהא ודאי בעינן אף לענין שבת כו' עכ"ל ובד"ה ת"ר נעץ יעו"ש. וע"ש מזה ג"כ בהר"ן גבי א"ל רבא בעינן מחיצות הניכרות וז"ל פי' דאע"ג דגבי שבת אמרינן גוד אסיק לא אמרינן הכי גבי סוכה דבעינן מחיצות הניכרות כעין דירה כו' ע"ש. אך הראי' מהא דפ' כל גגות לכאורה הוא ראי' ברורה. אמנם הנה בפ' כל גגות שם (דפ"ט ע"א) זהו פלוגתא דרב ושמואל. דלשמואל אע"ג דאין המחיצות ניכרות אמרינן גוד אסיק מחיצתא. ולרב דוקא בשהמחיצות ניכרות. והנה בירושלמי שם הקשו על רב ממתניתן דגג גדול סמוך לקטן כו'. ועי' ביאור הענין בש"ע אאזמו"ר נ"ע סי' שע"ד ס"ד גבי אבל מחיצות הבית שבין קטן לגדול כו'. דבשלמא לשמואל הקטן אסור מלטלטל בכולו. אבל לרב דס"ל דבכל גגות אין מטלטלין אלא בד' אמות ולא בכולו א"כ הקטן אסור אף מלטלטל תוך ד' אמות וכי יש איסור מלטלטל תוך ד' אמות. ומ"מ הפוסקים פסקו כרב. ומיהו אף לרב י"ל דשם אין המחיצות ניכרות אבל גבי נסר כיון הנסר רק מונח על החריץ ולא בבנין קבוע ממש לכן חשוב מחיצות הניכרות. והנה הט"ז סי' שע"ב סעי' י' סק"ט גבי נתן עליו נסר כתב עד יו"ד אמות. ופי' הפמ"ג במשבצות שם דאם הנסר שהוא כעין גשר הוא יותר מעשרה אמות ה"ל נסר זה כדין פירצה. וכן באלי' רבא שם ס"ק כ"ה. וצ"ע שאאזמו"ר ז"ל בסי' שע"ב סעיף כ' השמיט דין זה שע"פ דעת הט"ז אולי ס"ל דהמג"א שפי' שם דברי הר"ר יונתן כהב"ח דקאי על נסר שנתן לאורך ולא על נסר שהוא כעין גשר. לא ס"ל דינו דהט"ז אלא ס"ל דהנסר שכעין גשר אינו מבטל הגוד אסיק מחיצתא של החריץ כיון דהוא רק מונח עליו. וקצת ראי' לזה דאל"כ אמאי תנא במשנה פחות מכן מערבין אחד ואין מערבין שנים דמשמע דלא אשכחן שמערבין אחד ואין מערבין שנים אלא כשהנסר פחות מד"ט הל"ל פחות מכן או יותר מעשרה אמות מערבין אחד ואין מערבין שנים. אלא משמע דביותר מעשרה אמות ג"כ מערבין שנים אם רצו משום דהנחת הנסר אינו מבטל גוד אסיק מחיצתא. אך קשה דהא תנן וכן שתי גזוזטראות ובסי' שע"ג במג"א סק"ב אבל אם סמוכים זו לזו יותר מעשרה אמות מערבין אחד ואין מערבין שנים. א"כ כשהנסר יותר מיו"ד אמות י"ל ה"ל כדין סמוכין זו לזו יותר מיו"ד אמות. ויש לחלק דכשסמוכין זו לזו ה"ל כדין חריץ שנתן נסר לארכו יותר מיו"ד אמות. עי' במג"א סי' שע"ב סעי' י"ז ס"ק כ"ט מערבין אחד ואין מערבין שנים. אבל הנחת הנסר לרחבו בהנחה בעלמא אינו מבטל מחיצת הגזוזטרא. וצ"ע דשם כ' במ"א בשם הש"ג לקובעו במסמר. א"כ ראוי שיבטל מחיצת הגזוזטרא וצ"ע:
קיצור. לשמואל דס"ל ר"פ כל גגות דאף במחיצות שאין ניכרות אמרינן גוד אסיק הדין פשוט דהנסר אע"פ שרחב מעשר אינו מבטל מחיצות החריץ. מיהו י"ל כיון דיש דיורין בשתי החצרות ה"ל מחיצה נדרסת דלא אמרינן בה גוד אסיק שם (דפ"ט ע"ב) בגמרא ובפרש"י ד"ה שיש דיורין. אך הכא כיון הנסר רק מונח על החריץ ולא בבנין בקרקע י"ל אף לרב אמרינן גוד אסיק. והט"ז והא"ר סי' שע"ב ס"ל דלא אמרינן גוד אסיק אכן מדברי אאזמו"ר הגאון שהשמיט ד' הט"ז נראה דהמג"א לא ס"ל הא דהט"ז והטעם כנ"ל. וקצת ראי' לזה מלשון פחות מכן ולא תנן או יותר מעשר אמות כדאמר גבי כותל שבין שתי חצרות:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.