ג

אמנם מה שי"ל טעם לחומרא לפי ששמעתי מדודי הרב הג' מוהרי"ל ז"ל שעמד על לשון ומעצרינן להו שבהרי"ף ע"כ היה דעתו דהפירוש שאין נותנין מים רק כדי שיבלעו בהצמוקים עד שיתפחו הצמוקים ביותר ותו לא מידי ואח"כ מעצרינן להו להצמוקים היינו שסוחטין אותן. וזהו דוגמת איצרא דכרתי בגיטין ר"פ מי שאחזו (דס"ט סע"ב) שפרש"י סחיטת כרישין. ובב"ב פרק לא יחפור (דכ"ה סע"ב) הוו הנך עצורי ופרש"י עוצרי שומשמין לעשות שמן. ועד"ז הוא ענין סחיטת הצמוקים וזהו ומעצרינן להו אבל לא שיתן מים שלא היו בלועים בהצמוקים. וכן מצאתי בפמ"ג בא"ח סי' תס"ב במ"א סק"ז שכתב ומלת מעצרינן שכתב הרי"ף צריך קצת ביאור עכ"ל. ור"ל שזהו לא כמ"ש הרשב"ץ הובא ב"י סי' תס"ב בבד"ה כי המים ששרה בהם הצמוקים נשתנו מברייתם אחר שנשרו בהם הצמוקים עכ"ל. דדבריו מבוארים דהיינו גם המים שלא נבלעו תוך הצמוקים כלל הם חשובים יין. וע"ז הערה הפמ"ג דא"כ לא א"ש מ"ש הרי"ף ומעצרינן להו כו'. וכ"מ מלשון בה"ג בה' קידוש והבדלה מייתי עינבי יבישתא דכמישן בגופניהו ותארי להו במיא ועצר להו כו' דתניא ושל צמוקים כו' וכ"ה לשון רבינו נסים שהביא הרא"ש פ"ק דכתובות סי"ד וישרה הצמוקים במים ויסחוט אותם. ועוד דהא ודאי ענבים שאינן צמוקים עדיפי טובא מצמוקים והנה הבה"ג והרי"ף שם כתב תחלה ואי לית ליה חמרא מביא עינבי ועצר להדן כו' דאמר רבה סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קדוש היום והתם לא הזכירו שישרה אותם במים. ושגם המים ששרו בהן יהי' עליהן תורת יין ומדוע גבי צמוקים נאמר כן. אלא משמע גבי צמוקים ג"כ לא כוונו רק למים שנבלעו בהצמוקים שכיון שנתייבשו וע"י מים אלו חוזרים לקדמותן זהו חשוב יין לענין קדוש ובפה"ג:

קיצור. מלשון הרי"ף ובה"ג ורבינו נסים י"ל שרק שורין הצמוקים במעט מים שהמים יבלעו בהצמוקים וסוחטים הצמוקים ועל מי סחיטתם מברכין בפה"ג. אבל לא שגם המים רבים שנשרו בהן הצמוקים יהיו ג"כ נחשבים כיין: