ג

והנה הטור סי' ער"ב כ' וז"ל ועל יין מבושל רבו הדעות הרב ר' שמעיה כתב בשם רבינו שלמה שמברכין עליו שהכל וכ"כ הרי"צ בן גיאת יין שנתבשל אפילו מעט וכן אם נתן לתוכו מעט דבש מברכין עליו שהכל וכ"כ רב האי כו' ואינו נראה לבעל העיטור דלא גרע מקונדיטין דאיתא בירושלמי שיוצאין בו בפסח ידי ד' כוסות וכ"כ ר"ת ור"י כו' ועי' תוספות פ"ו דב"ב (צ"ז סע"א) ד"ה אילימא מענין יין מבושל ולא נזכר שם יין שיש בו דבש. ובתשובת הרשב"א ססי' כ"ד כ' וז"ל ובהדיא אמרו בירושלמי שיוצאין ביין מבושל בפסח בארבע כוסות דאלמא אומר עליו קדוש היום ואומר עליו בפה"ג כו' ואפילו יין שערבו בו דבש ותבלין מקדשין עליו דגרסינן בירושלמי בשבת פרק המצניע לענין ארבע כוסות מהו לצאת בקונדיטון מן מה דתני בר קפרא קונדיטון כיין הדא אמרה יוצאין בקונדיטון כו' וקונדיטון היינו יין דבש ופלפלין וכדאמרינן בהגדה נמשלו דברי תורה לקונדיטון. מה קונדיטון יש בו יין ודבש ופלפלין אף ד"ת כך עכ"ל. וכ"כ במכונות להרמב"ן סי' ק"צ. וא"כ בקונדיטון אומר עליו בפה"ג כמ"ש גבי מבושל דאלמא כו' ואומר עליו בפה"ג. ואע"ג דאין בו משום יי"נ כמבואר ביו"ד סי' קכ"ג וז"ל הטור וכן ביינומלין אין בו משום יי"נ כו' יינומלין יין דבש ופלפלין ומפרש בגמרא שליש דבש שליש יין שליש פלפלין עכ"ל ובב"י שם בשם תה"א דיינומלין היינו קונדיטון. והוא בתה"א בית חמישי ש"ג דק"מ ע"א. ובמ"ה שם דקמ"א ע"ב האריך בזה דלענין גילוי דוקא בעינן שליש דבש שליש פלפלין אבל לענין יי"נ א"צ כ"כ דבש ופלפלין אלא כל שנשתנה ריחו וטעמו ושמו שאין קורין אותו יין סתם אלא יינומלין עכת"ד. ומשמע לכאורה דלענין ברכה אע"ג שיש בו שליש דבש ושליש פלפלין מברך עליו בפה"ג. דהא הירושלמי אומר דיוצאין בקונדיטון בד' כוסות. והיינו שאומר עליו בפה"ג וקונדיטון יש שבו שליש דבש כו' כנ"ל. ובגמרא שלנו פ"כ דשבת (דף ק"מ) עושין אנומלין בשבת. אנומלין יין דבש ופלפלין וע' בש"ע סי' שכ"א סעי"ז. וכ"כ הרא"ש בפי' המשנה פי"א דתרומה סק"ג על יינומלין ונקרא קונדיטון עכ"ל. וכ"כ הריב"ש בתשו' סי' ק"פ ושי"א דלענין להתירו משום יי"נ צריך שיהי' בו שליש דבש ושליש פלפלין. והרמב"ן ז"ל התיר בשליש פלפלין לבד כו' והרשב"א ז"ל התיר בדבש לבד כו' הרבה עד שנשתנה טעמו עכ"ל. וע' מזה בתה"ק בית ה' ש"ג. וכ' הב"י סי' ער"ב בשם רי"ו שאפילו יהיה בו כ"כ דבש ופלפלין עד שמשתנה מקדשין עליו עכ"ל ומשמע דכמ"כ אומר עליו בפה"ג. וע' בהה"מ פכ"כ מהל' שבת דין י"ד גבי מבושל שכתב ויש מהן מי שכ' שאין מברכין עליו אלא שהכל משמע קצת דזה הדעה מוסיף על הדעה שאין מקדשין עליו. ולמ"ד דמקדש עליו כש"כ שמברך עליו בפה"ג. וכ"מ בתשובת הרשב"א שהביא התשב"ץ ח"א סי' פ"ו וז"ל דלעולם מברכין עליו בפה"ג שהרי עלויו בו ואפשר דאפילו לענין קדוש עכ"ל הרי היכא דמקדשין עליו כש"כ שמברך עליו בפה"ג וכ"מ עוד ממ"ש הב"י רסי' ר"ב כתב הרשב"א דיין תוסס כו' והוא בתשו' סי' קס"ה. הן אמת ראיית הרשב"א בתשובת ססי' כ"ד הנ"ל דמבושל מברך עליו בפה"ג משום דעלוייה עייליה. לפירושו בהירושלמי דתרומות זהו נגד פי' הר"ש ס"פ שני דתרומות שלפירושו בהירושלמי יין שאינו מבושל יפה לשתייה יותר מן המבושל יעו"ש:

קיצור. הטור סי' ער"ב הביא י"א דיין שנתנו בו מעט דבש אינו מברך עליו בפה"ג אלא שהנ"ב. ושנחלקו ע"ז וראיה מירושלמי בענין קונדיטון. וגבי קונדיטון משמע אפילו רק שליש יין ושליש דבש ושליש פלפלין הדין כן. וכן ביין מבושל הסכימו דמברך עליו בפה"ג. ומ"מ הר"ש לא פי' הירושלמי כמ"ש הרשב"א: