ג
ואפ"ל הירושלמי הנ"ל לשיטתיה דפי' ג"כ והגפנים משיגרעו. א"ר יונה משיזחלו מים כדכתיב כי יגרע נטפי מים (באיוב סי' ל"ו) כמו שהביא הר"ש ספ"ד דשביעית. וא"כ היינו שיעורא דהבוסר משהביא מים. לכן ס"ל דכמ"כ לטמא טומאת אוכלין הוא משהביא מים. אבל לפ"ד ש"ס דילן פרק מקום שנהגו משמע דגירוע הוא קודם שהביא מים. והרמב"ם מפרש משיגרעו משיעשו להם הגרעינין. ובמשנה ספ"ג דגיטין משעת כניסת מים בבוסר ועי' בפירש"י בפסחים שם (דנ"ג א') מזה משמע דבוסר נקרא אף קודם כניסת מים וזהו כנ"ל דשיעור פול הלבן הוא קודם לשיעור הבוסר משהביא מים. ועפ"ז י"ל לענין מ"ש הרא"ש ר"פ כיצד מברכין סי' ה' ואם מסופק הוא בבוסר מתי הוא כפול הלבן יברך בפה"א דקי"ל כמתניתין אם בירך בפה"א על פירות האילן יצא. דאם הבוסר הביא מים היינו כשסוחטין אותן מוציאים מהם משקה כדפי' הר"ש פ"ד דשביעית מ"ח. א"כ ודאי יש לברך עליהן בפה"ע בלי שום חשש. דהא שיעור זה הוא לש"ס דילן אחר והגפנים משיגרעו וגם להירושלמי עכ"פ זהו משיגרעו וגם מטמא טומאת אוכלין בשיעור זה. גם בעירובין פ"ג (דכ"ח סע"ב) ס"ל לת"ק דר"י דאע"ג לגבי טומאת אוכלין לא חשוב פרי עכ"ז לענין ברכה חשוב פרי ע"ש בתוספות. ואף דהריטב"א שם כתב דקי"ל כר"י דשמואל קאי כוותיה. עכ"ז הבוסר משהביא מים אף שזהו קודם לעונת המעשרות שהוא משהבאיש עכ"ז מטמא טומאת אוכלין וא"כ פשיטא דמברך עליו בפה"ע. וא"כ מאי איכפת לן במה שאין אנן בקיאין בשיעורא דפול הלבן כיון שאנו רואים שהם מוציאים מים ע"י סחיטה זהו ודאי בוסר משהביא מים וכ"ש שהמג"א רסי' ר"ב סק"ד שדא ביה נרגא בשיעורא דפול הלבן שמדבריו מובן דעכשיו י"ל דשפיר חשוב בוסר אף שלא הגיע לשיעורא דפול הלבן. א"כ כשאנו רואים שהענבים מוציאים מים ע"י סחיטה הם בחזקת בוסר משהביא מים כו'. ואין לחוש שמא כשנקצץ מן האילן עדיין לא היה בהם השיעור משהביא מים. ועכשיו בתלוש נתרככו ומביאים מים. חדא מהכ"ת נחוש לזה ותו הא כתב תר"י והרא"ש סי' ג' גבי שקדים המרים שאם מיתק אותם ע"י מים או ע"י דברים אחרים מברך עליהן בפה"ע כמו אם היו מתוקין מתחלתן וה"נ מה שנתרככו הענבים בתלוש עד שמוציאים מים חשוב שפיר כמו הבוסר משהביא מים. ויש עוד ראיה לזה מדברי האלי' רבא סי' ר"ב סס"ק י"ג בשם ספר לחם משנה ומדברי תשו' פמ"א סי' ס"ה דס"ל ג"כ כהלחם משנה:
קיצור. י"ל הירושלמי לשיטתיה דמפרש משיגריעו משיזחלו מים א"כ היינו שיעורא דהבוסר משהביא מים אבל לש"ס דילן השיעור משיגרעו הוא קודם משיזחלו מים. א"כ משעה שסוחטין הענבים ומוציאין מים ודאי יש לברך עליהן בפה"ע:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.