ב

ודעת הפמ"א בתשו' הנ"ל דלענין ברכה ילפינן מהשיעור המבואר במשנה פ"ד דשביעית מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית. הבוסר משהביא מים כו' וא"כ שיעור זה הוא לאחר משיגרעו. דהא השיעור הענבים משיגרעו נשנה שם אהא דמאימתי אין קוצצין האילן בשביעית. שזהו שיעור מוקדם משיעור דמאימתי אוכלין כו'. ושאר פירות יוכיחו דלענין מאימתי אין קוצצין תנן ושאר כל האילנות משיוציאו. ואילו לענין מאימתי אוכלין תנן ושאר כל האילנות כעונתן למעשרות כך עונתן לשביעית וא"כ ודאי כמ"כ בענבים הבוסר משהביא מים הוא מאוחר לשיעור דהענבים משיגרעו. והנה במסכת עוקצין פ"ג מ"ו תנן הפגין והבוסר רע"ק אומר מטמא טומאת אוכלין ריב"ן אומר משיבואו לעונת המעשרות ופר"ש בוסר הוא גרוע ושיעורו כפול הלבן כדאמרינן פרק מקום שנהגו (דנ"ג). ומבואר בגמרא פ"ג דעירובין (דכ"ח ע"ב) דלת"ק דר' יהודה מברכין על הפרי וחשוב פרי לענין ברכה אף אם אינו מטמא טומאת אוכלין וכמ"ש התוספות שם בד"ה איכא בינייהו ברכה דלת"ק מברך בפה"א ואע"ג דלענין ברכה מקרי פרי מ"מ לא חשב לטמא טומאת אוכלין עכ"ל ואע"ג דהריטב"א שם כתב דקי"ל כר"י דגם לענין ברכה אין חשוב פרי. דשמואל קאי כוותיה. זהו מטעם אחר משום דדיקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא. עכ"פ היכא דחשוב אוכל לענין טומאת אוכלין כ"ש דחשוב פרי לענין ברכה. וא"כ הבוסר כפול הלבן דמטמא טומאת אוכלין לרע"ק דקי"ל כוותיה ודאי חשוב פרי ג"כ לענין ברכה. והיינו לכאורה אף קודם שהביא מים כמו שהוכחנו לעיל. אלא בירושלמי פ"ד דשביעית אמתניתין מאימתי אוכלין שהביאו ע"ז מתניתין דעוקצין משמע קצת דשיעורא דטומאת אוכלין הוא כמו שיעורא דמאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית יעו"ש גבי תני כאן מיד ולית כאן מיד. ר"ל אלא הפגין משיזריחו והבוסר משהביא מים כו' אבל לפי' ר"ש והרא"ש גבי טומאת אוכלין לא משמע כן אלא דמטמאין טומאת אוכלין משהגיעו לפול הלבן ולא בעינן התנאי דמשהביא מים. ועיין בתוי"ט פ"ג דעוקצין מ"ו מ"ש ומכאן מוכח כו' ודבריו תמוהין מה צריך להוכחה הלא עונתן למעשרות הוא משהבאישו. וזה אחר דשהביא מים וכ"ש שהוא אחר משיגרעו כו'. (הג"ה. ועיין בגמרא פ"ג דסוכה (דל"ו ע"א) אתרוג הבוסר רע"ק פוסל וחכמים מכשירין ובירושלמי פ"ק דמעשרות אמתניתין רבי שמעון פוטר את האתרוגים בקטנן. אתרוג הבוסר רע"ק אומר אינו פרי (ואינו כשר ללולב דהתם פרי כתיב פרי עץ הדר) וחכ"א פרי עכ"ל. ופסקו כל הפוסקים בטוש"ע א"ח ססי' תרמ"ח כחכמים דאתרוג הבוסר כשר וחשוב פרי ועיין במהרי"ק שורש ס"ב. א"כ כיון דבוסר חשוב פרי ודאי מברכין עליו בפה"ע. עכ"ה לאחר זמן):

קיצור. הפמ"א ס"ל דשיעור שאר פירות לענין ברכה הוא משבאו לעונת המעשרות. והיינו כשיעור דמאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית. ובענבים נראה השיעור מקודם לכן דהיינו כפול הלבן דהא מטמא טומאת אוכלין בכשיעור זה וק"ו דחשוב פרי לענין ברכה ומשמע מפר"ש והרא"ש דזהו קודם לשיעור הבוסר משהביא מים. ובירושלמי משמע קצת דטומאת אוכלין זהו ג"כ משהביא מים: