א

סימן כב

ע"ד השאלה שאנחנו בונים בעזר"ה בהמ"ד חדש גדול הרבה יותר מבהמ"ד ישן שבו היה בכותל מזרח רק ארבעה מקומות מהתיבה לדרום וכן לצפון. וכעת עשרה מקומות לכל צד. ולזה יש חילוקי דעות בין האנשים שהיה להם מקומות מכבר שרצונם שיחזיקו כסדר הראשון ד' מקומות מן התיבה לצד הכותל דרומי וצפוני. ושיחשבו התוספת מקומות להלאה מהארבעה מקומות לצפון ודרום. והאנשים הלוקחים כעת מקומות מחדש נותנים עבור המקומות בערך כפל המקח נגד המקח שקנו המקומות הישנים. אומרים ששני מקומות שהיו סמוכים להתיבה (לצד דרום ולצד צפון) יהיו בחזקתם. ושני מקומות שהיו סמוכים להקרנות מזה ומזה ג"כ יהיו בחזקתן הראשון. והוספות המקומות שלוקחים כעת מחדש שיהיו באמצע הארבעה מקומות לצפוני וכן לדרומי עכ"ל:

הנה נידון מקומות בהכ"נ כשבונין עתה בהכ"נ מחדש לגמרי ומרחיבין הבנין יותר הרבה. יש לעורר ע"ז שתי ספיקות הא' אפילו מי שהיה מקומו אצל הארון הקדש ממש י"ל שלא זכה במקומו גם עתה בחנם. מאחר שסתרו בהכ"נ הראשון ובונין אחר בהוצאות רבות א"כ נהי שהמקום קנוי לו היינו הקרקע. אבל מדוע יקנה ג"כ המקום של הבנין חנם. דמה יועיל לו המקום של הקרקע אם לא היו בונים עליו הבהכ"נ החדש. ואיך יזכה במקום בנין זה חנם. ואם משום שמסתמא נותן ג"כ על הוצאות הבנין. עכ"ז אם אינו נותן רק כשאר בני הכנסת. הרי מסתמא שיעור נתינה זו אינו מגיע כערך יתרון שיווי המקום. הב' יש לדון נידון מי שהי' מקומו בקרן מזרחית דרומית או בקרן מזרחית צפונית והיה כל א' רביעי ממקום ארון הקדש. ועכשיו יהי' עשירי עד"מ. אם נאמר שקנה המקום הרביעי א"כ אין יכולים לעשותו עשירי כמו שמבואר בתשו' הרא"ש כלל ה' ססי' ג' וסי' ז' והובא בש"ע ח"מ סי' קע"א בהג"ה ססעי' א'. והנה נידון חקירה הא' לא מצאתי כעת בחיפוש מועט מזה בפוסקים זולת בספר נתיבות המשפט ססי' קס"ב וז"ל אמנם נראה דזה דוקא כשהבית הכנסת הוא קיים כיון שקנה המקומות בדרך מרווח אינו יכול לשנותו כו' ע"ש דכשבונין בהכ"נ מחדש ס"ל דאין להראשונים תביעה רק מה שמגיע על חלקם כפי שומת המקום שלהם בחורבנה וסך זה צריכים להחזיר להם. יעו"ש. א"כ לפ"ז צריך שומה כמה הי' שוה המקום שאצל הארון הקדש בבהכ"נ הראשון וכמה הוא שוה עכשיו. וסך זה צריך הראשון להוסיף ליתנו להקהל אם לא הי' נדבתו שהתנדב על בהכ"נ כפי סך הזה. ונידון הספק השני. לכאורה י"ל כיון שהקרן יש לו מקום מסויים בשם שנקרא המקום בקרן מזרחית דרומית עד"מ. א"כ י"ל שזה המקום הוא דוקא. וכך קנה. ואף שכעת מוסיפים מקומות אין לו תביעה כיון שבונין בהכ"נ מחדש ופנים חדשות באו לכאן. ומ"מ אין זה מוכרח די"ל להפך שהקנייה היה המקום הרביעי. והשני קנה המקום השני מהקרן. כי הקרן יש לו מעלה ע"ד הרוצה להחכים ידרים כדלקמן. ע"כ י"ל שקנה הקרן וה"ל כמו אלו טריפות דוקא או אלו כשרות דוקא. ומ"מ י"ל שהוא מוחזק במקומו. ולכן מכל זה ראוי לפסוק דרך פשרה. שמי שהיה במקום השלישי ורוצה להיות גם עכשיו במקום השלישי לא יותן לו חנם. וגם לא שישלם כפי שרוצה להוסיף מחדש. כ"א ישלם מחצה. עד"מ עבור המקום השלישי יתנו עכשיו עשרים רובל ונחשב שיווי מקום שלו עשרה רובל. והי' צריך להוסיף עשרה רובל עכ"ז יפשרו שיוסיף רק חמשה רובל ואם לא ירצה להוסיף כלל יתנו לו המקום השני מהקרן חנם כמו שרוצים החדשים. וכן יעשו במקום הרביעי. שיתן ג"כ מחצה ע"ד הנ"ל ואם לאו יתנו לו הקרן. ובני מקום הראשון והשני. אף שעליהם אין ערעור בהשאלה עכ"ז ראוי ג"כ שיוסיפו מה מטעם הספק הראשון והפסיקה בכל זה יעשה מע"ל עם עוד שנים ושלשה אנשים ממוצעים. ודע דלכאורה מקום הקרנות יש להן מעלה. עם היותן רחוקים מהארון הקדש הרי ארז"ל הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין כדאיתא פ"ב דב"ב (דכ"ה ע"ב). וכיון שכן זה העומד בקרן דרומית מזרחית מקיים ידרים ג"כ עם עמידתו למזרח כמ"ש בגמרא שם דמצדד אצדודי. משא"כ כשעומד במזרח ממש ולא בקרן א"א כל כך לצדד אצדודי. א"כ המקום הנ"ל יש לו בזה מעלה עם היותו כעת רחוק יותר ממקום ארון הקדש מטעם הנ"ל. וכן י"ל לענין קרן מזרחית צפונית ששולחן בצפון. מיהו ריב"ל בגמ' שם ס"ל לעולם ידרים. ויש להתיישב בדברי הנתי"מ הנ"ל ממ"ש המ"א סי' ק"ן סק"ה וחרבה הבהכ"נ ורצו קצת כו' ואע"פ שמשנים סדר כו'. משמע אם א"צ לשנות מצד הפתח לא אבדו הראשונים סדר ישיבתן. ומ"מ בנ"ד י"ל בעלי המקומות הישנים לא אבדו מקומות שלהם כלל מחמת הבנין החדש כיון דביהכ"נ הישן הי' ראוי ג"כ להתפלל בו רק שהוצרכו לבנות החדש מפני שצר להם המקום א"כ לא אבדו חזקתן. ולא דמי לנדון דהנתי"מ דמיירי שנשרף בהכ"נ וכו'. משא"כ הכא: