א

סימן כא

לענין בן שו"ב אם הוא קודם לשו"ב אחר למלאות מקום אביו:

בש"ע א"ח ססי' נ"ג סכ"ה בנו קודם לכל אדם ובמג"א שם ס"ק ל"ג. והוא משלשה כתובים בתורה. הא' בפ' צו ו' ט"ו ע"פ והכהן המשיח תחתיו מבניו. ובהוריות פ"ג (די"א ע"א) אמרו דכה"ג בן כה"ג טעון משיחה משא"כ מלך בן מלך משום דמלוכה ירושה היא מוכח בכה"ג אינו ירושה אע"פ שמ"מ בנו קודם לכל אדם אין זה ירושה ממש לכן צריך משיחה. וכגמרא דהוריות כן הוא בפ"ק דכריתות (דף ה' ע"ב). הב' בפ' אחרי ט"ז ל"ב ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו. ובילקוט שם סוף רמז תקע"ח לכהן תחת אביו מלמד שהבן קודם לכל אדם יכול אע"פ שאינו ממלא מקום אביו ת"ל ואשר ימלא את ידו בזמן שממלא מקום אביו הוא קודם לכל אדם אם אינו ממלא מקומו של אביו יבא אחר וישמש תחתיו. וכ"כ עוד בילקוט פ' צו דף קל"ד ע"ד רמז תפ"ח ע"פ מבניו יעשה אותה מלמד שהבן קודם לכל אדם שבעולם כו' בזמן שממלא מקום אביו והוא מהת"כ. ובפ' שופטים דף רפ"ה ע"א רמז תתקט"ו ע"פ הוא ובניו בקרב כל ישראל ואין לי אלא זה בלבד מניין לכל פרנסי ישראל שבניהן עומדין תחתיהן ת"ל בקרב ישראל. כל שהוא בקרב ישראל. בנו עומד תחתיו. והוא מהספרי. ולפמ"ש בגמרא דהוריות וכריתות הנ"ל דפסוק זה הוא מדין ירושה. א"כ צ"ע הנאמר דגם בכל פרנסי ישראל הוא מדין ירושה יותר מבכה"ג זה לא יתכן. ע"כ אפ"ל דנהי דמבקרב ישראל נתרבו לכל פרנסי ישראל אינו ע"ד ירושה כ"א ע"ד כה"ג. אבל עכ"פ גם בכה"ג הקדימה לבנו הוא ודאי מדאורייתא דהא ילפינן מתרי קראי כנ"ל. וא"כ יש להבין תשו' הרשב"א ח"א סי' שין שהביא המג"א סי' נ"ג ס"ק ל"ג. לענין ש"ץ שבנו קודם דמשמע לכאורה מדבריו שאינו רק ממנהגא. וכבר הקשה זה בשו"ת חתם סופר חלק א"ח סי' י"ב. ותירוצו דוחק. ואאזמו"ר הגאון נ"ע בש"ע שלו סי' נ"ג סל"ד תירץ דכוונת הרשב"א הוא רק לאפוקי שכשיש מנהג שאין בנו קודם לאחר יעשו כמנהגם. ולכאורה משמע כן ממש"ש שורת הדין הוא כו' וכלל אמרו בכל המנויין כו'. או שמא י"ל דמפרנסי ישראל אין ללמוד כ"כ לש"צ. וא"כ כ"ש שי"ל כן לענין שו"ב דודאי אינו פרנס כ"א שכיר. א"כ אין לדמותו לא לכהן ולא לפרנסי ישראל. אך י"ל אדרבה דהא עסק כה"ג הוא ג"כ שחיטת הקרבנות להקרבתן. א"כ גם שחיטת חולין יש לו קצת דמיון לזה דהא שולחנו של אדם מכפר עליו במקום מזבח וכן בכנה"ג סי' נ"ג הביא בפי' שהדין כמ"כ בשוחט. והנה צ"ע אם בן השו"ב אם שהוא ממלא במקום אביו אינו למדן כ"כ רק מעט. ויש שו"ב אחר ת"ח ויש בהעיר דעות. אם עכ"ז יש קדימה לבן השו"ב. כיון שהוא אומן טוב ומספיק. והרשב"א כתב בפירוש לענין ש"צ אף שיש גדול ממנו הבן קודם. והנה לענין דינא דבר מצרא פסק בש"ע ח"מ רסי' קע"ה דאף שהאחר הוא ת"ח בן המצר קודם [ע"כ מצאנו]: