ד

אבל ר"ת מפרש איפכא מפרש"י דאביי דאמר הזמנה מילתא היא ס"ל כת"ק דלא בעי עיבוד לשמה דהזמנה שעושין אחרי כן לחתוך הקלף והעור לתקנו הוי מילתא ודבר חשוב מיקרי. ורבא כרשב"ג דהזמנה שאחרי כן אינו דבר חשוב ולכך בעי עיבוד לשמה. ושכן פי' ר"ח וכן מסיק בסה"ת סי' ק"צ ומשמע שגם ר"י פי' כן. וכ"כ בעל המאור פ"ק דסוכה בשם ר"ח. ובחי' הר"ן בסנהדרין שם הביא שטה זו בשם בעל המאור. והקשה ע"ז דהא לרבא אפי' הזמנה ע"י מעשה כאורג בגד למת נמי לאו מילתא היא וא"כ מאי מהני עיבוד לשמה. דכיון דאריגה לא מהני לכן י"ל שגם א"צ עיבוד לשמה. ומה שתירץ ע"ז (הראב"ד) לחלק בין תשמישין לדבר שהוא עצמו קדושה ג"כ הקשה ע"ז הר"ן יעו"ש. ולכאורה יש להקשות על פי' זה עוד מדאוקימנא במנחות (דמ"ב ע"ב) פלוגתא דרב ושמואל בפלוגתא דת"ק ורשב"ג דרב כת"ק. והשתא אם לת"ק הטעם משום דהזמנה מילתא היא כאביי א"כ קשיא לרב דאפי' כת"ק לא אתיא. ובשלמא לרב אשי שם דציצית שעשאה עובד כוכבים פסולה לרב ג"כ ומשום דבעינן תליי' לשמה א"כ זהו כהזמנה אבל ללישנא דרב מרדכי שם דלפ"ז לרב לא בעינן תליי' לשמה ופיסולא דמן הקוצין ומן הנימין ומן הגרדין כ' בעל המאור פ"ק דסוכה ב' הגאונים משום דלאו מין כנף הוא א"כ ליכא אפי' הזמנה לשמה וא"כ גם כת"ק לא אתיא. וצ"ל דר"ת יפרשו בזה כפרש"י דפיסולא מן הקוצין ונימין וגרדין משום דבעינן עשיי' לשמה וא"כ איכא הזמנה לשמה. וכ' הב"י בא"ח סי' ל"ב (ד"ה ומ"ש רבינו שהרא"ש כ' שצריך עיבוד לשמן) שכן פסק הסמ"ג והרא"ש ופסק כן בש"ע סי' ל"ב סעי' ל"ז וסי' ל"ג ס"ג:

קיצור. אבל ר"ת ור"י ור"ח וסה"ת וסמ"ג והרא"ש פי' דרבא ס"ל כרשב"ג דבעי' עיבוד לשמן. וכבר הוכיחו הר"ן והריטב"א דלרשב"ג אפי' במשמשין בעינן עיבוד לשמן וא"כ גם ברצועות ודאי בעינן עיבוד לשמן וכמ"ש בסה"ת בסימני' סי' ק"צ: