ט

ויש להביא ראיה ע"ז מהש"ס חולין פא"ט (דף נ"א ע"א) אר"נ אינהו מיכל אכלי לדידן מיסתם נמי לא סתים. בתמיה. ופרש"י והכי מסתבר כלישנא קמא כו' ולדידן תרוייהו אסירי כו' וכלישנא קמא דכל היכא דאיכא תרי לישני בגמרא אי מידי דאורייתא הוא אזיל לחומרא. מבואר דס"ל דלבני בבל חלב דאייתרא ג"כ אסור מדאורייתא וכ"כ בתשו' הרשב"א ח"א סי' רנ"ג שהוא חלב דאורייתא לדברי בני בבל. וז"ש רמ"א בש"ע סי' ס"ד סי"ד וי"א שמדינא אסור ועי' במשבצות רסי' מ"ח. וס"ל לרש"י והרשב"א דאע"ג דמדאורייתא אסור לבני בבל עכ"ז כיון דבני א"י מתירים אותו לגמרי ע"כ גם בני בבל סומכים עליהם לענין סתימה. אף דקי"ל כרב נגד רב ששת דחלב טמא אינו סותם והיינו ג"כ מדאורייתא כדאמרינן שם רב ואיסורא דאורייתא כו'. עכ"ז כיון שאיסור זה קל טובא מאיסור אכילת החלב ממש לכן כיון דבני א"י אוכלים אותו אף בני בבל האוסרים אותו מדאורייתא סומכים עליהם לענין סתימה. וכמ"כ י"ל כאן דאף לדידן דס"ל כדעת מהרי"ל והמ"א וסייעתם דכף פשוטה המרובעת למעלה היא פסולה. מ"מ כיון שיש מקומות מכשירים אותה לגמרי בלי שום תיקון. לזאת גם אנו יש לנו לסמוך עליהם לענין דמהני תיקון דגרירת הריבוע ולא לחוש משום איסור חק תוכות דקיל עכ"פ מבלי תיקון כלל. כמו איסור סתימה לגבי אכילה כנ"ל. ואף לשארי מפרשים דפי' דגם לבני בבל אין איסור רק מדרבנן ומש"ה סומכים לענין סתימה על בני א"י ואילו הי' אסור מן התורה י"ל שלא היו סומכים כלל על בני א"י אף לענין סתימה. הלא גם לדבריהם יש לצדד להקל בזה ע"פ סברת הבית מאיר והפמ"א דס"ל דחק תוכות אפי' גבי ד' וריש ה"ל רק מדרבנן. ואף דלא קי"ל כן. הלא גם בסתימת חלב טמא לא קי"ל כרב ששת כו'. וכה"ג כ' הרמ"א בי"ד סי' רע"ד בשם מהרי"ק בענין ה"א וקוף שנגע הרגל למעלה בהגג דסגי כשיגרר מקום הדבק לבד הואיל ויש מכשירים בלא גרירה כלל. ואע"פ שרמ"א שם הביא עוד כמה פוסקים מחמירים בזה. וכ"פ אאזמו"ר הגאון ז"ל סי' ל"ב סעי' כ"ז. מיהו בג"פ סי' קכ"ה ס"ק ס"ו נוטה להקל בנגיעה דקה כל שהתינוק קורא אותה ה"א שאין בזה משום חק תוכות. אך עוד זאת שיש לחלק בין נגיעת רגל ה"א וקוף לכף פשוטה דהתם רוב הפוסקים פוסלים. והכא ליכא רובא דפסלי בשגם שנהגו להקל כן בהרבה מקומות. שלכן שייך הסברא והסמך מהש"ס דפא"ט אינהו מיכל אכלי כו' כנ"ל. ומ"מ נ"ל לצרף עוד בענין התיקון שאחר שיגרור הריבוע ותהיה עגולה יעביר עוד בקולמוס על כל הכף ויוסיף דיו במקום העגול. בענין שלא תהיה האות נשלם לגמרי מחמת הגרירה והמחיקה לבד אלא שגם ע"י הוספת דיו יסייע לעבות האות ולייפותה. ועיין בג"פ סי' קכ"ה ס"ק ל"ג:

קיצור. וראיה לזה מהש"ס דחולין פא"ט אינהו מיכל אכלי לדידן מיסתם נמי לא סתים. דאיסור ח"ת לגבי בלי תיקון ה"ל כסתימה לגבי אכילה. וכה"ג כ' הרמ"א בי"ד סי' רע"ד בשם מהרי"ק. ומ"מ י"ל שאחר שיגרור הריבוע ותשאר עגולה יעביר בקולמוס על כל הכף ויוסיף מעט דיו במקום העיגול: