ז

על כן זה ודאי נכון להורות לכל הבא לישאל שיתן לתקן הפרשיות ולעשות הכף פשוטה עגולה. וכמ"ש הפמ"ג במ"א ססי' ל"ב וז"ל תמיהני על הסופרים שעושים הכף פשוטה מרובע למעלה ורוב הפוסקים פוסלים עמ"א ולבוש ויראה דיכול להוסיף דיו ולעשותה עגולה ולא הוי שלא כסדרן דצורתה עליה מקרי ותינוק מורגל במרובעת כמו בסי' ל"ב סעי' כ"ה עי' ט"ז אות ט"ז עכ"ל. ובודאי דאין לחוש בזה משום שלא כסדרן. כמו שהביא ראיה מסי' ל"ב סכ"ה והוא דין יודי האלפין שאינו נוגעים דפוסל מהר"מ בהגמי"י פ"א מהל' תפילין ועכ"ז פסק דמהני תיקון כשנעשו תחלה שתינוק דלא חכים ולא טיפש מכירין אז יכולים לתקן שאר תיקוניהם כיוצא באלו ואפי' אחר שנכתבו כל הפרשיות ולא מיקרי שלא כסדרן עכ"ל הגמי"י. והגם דיש לחלק דהתם שהתינוק מורגל באות שלמה א"כ אם גם כשהיא פסוקה אעפ"כ מכירין מזה ראיה שצורתה עליה. משא"כ הכא הרי כ' הבש"א שאין ראיה כלל מקריאת התינוק שאדרבה התינוק מכירה בזויות יותר כו'. וכהובא לשונו לעיל. ואף שכתב כן לענין דלא מהני למחוק משום חק תוכות. י"ל ה"נ לענין שלא כסדרן. אך באמת יש לחלק בין חק תוכות ובין שלא כסדרן. וכמבואר ממ"ש מהרי"ק סוף שרש ס"ט דהא ודאי כיון שפשיטא לן שאין האות כצורתה כמו באותיות שאין נוגעין מה תועיל קריאת התינוק להכשירה. אלא דלענין שלא כסדרן אין איסור היכא שהאות היה צורתה עליה אף אם היה פסולה לגמרי קודם התיקון וע"ז מועיל קריאת התינוק לברר שהאות היה כל צורתה עליה. ולכן בנד"ז אף שנאמר דאין בירור מקריאת התינוק ע"ז כיון שהוא מורגל בכף פשוטה מרובעת. מ"מ גם בלעדו קריאתו אנן סהדי שכף פשוטה אף שאינה עגולה למעלה לא נשתנית לשום אות אחרת וצורתה עליה מיקרי. ע"כ אין לחוש בזה משום שלא כסדרן. ועוד דכה"ג כתב בספר בש"א בא"ב הראשון באות יוד בענין אם חסר קוצו של יוד השמאלי בתפילין יש לתקנו ואין בזה משום שלא כסדרן דלא כה"ר חיים מווינא שאוסר לתקן משום של"כ. דכל כה"ג לענין של"כ יש לסמוך על פרש"י. אף שבלא תיקון פסלינן כפי' ר"ת. וכ"פ הט"ז בסי' ל"ו וכ"פ אאזמו"ר הגאון ז"ל שם. וכן פסק באלי' רבא שם ס"ק כ"ג. וכמ"כ י"ל גם לענין חסרון עגול הכף פשוטה למעלה. כיון שהרבה גדולי אחרונים מכשירים בזה לגמרי בלי שום תיקון יש לסמוך עלייהו עכ"פ לענין שלא כסדרן:

קיצור. ומ"מ י"ל שצריך לתקנם אף בתפילין כמ"ש הפמ"ג להוסיף דיו ולעשותה עגולה ואין לחוש בזה משום שלא כסדרן שהרי לא נשתנית לצורת אות אחרת כלל וכלל. ולכן אף לפמש"ל סעי' ה' שלחד סברא י"ל דדומה ליודי האלפין שאינן נוגעים. הרי גם שם מהני תיקון. ועוד כיון שהרבה גדולי אחרונים מכשירים בזה בלי שום תיקון. יש לסמוך עליהם עכ"פ שלא לחוש לענין שלא כסדרן: