ו

אך עוד זאת שבתשו' מהר"מ גלאנטי השיב שאין הכרח כלל מכף כפופה לכף פשוטה שצריכה להיות עגולה דוקא. דנון פשוטה יוכיח שהנה הנון כפופה היא דמות וי"ו עקומה והנון פשוטה היא דמות זיין בראשה ולמה אין אנו עושין צורת הנון פשוטה דמות נון כפופה אלא קבלה בידיהם כו' כך הוא דין הכף פשוטה כו'. והאמת שבב"י מבואר בנון כפופה ג"כ תמונת זיין והוא מהבש"א. אכן בסת"מ שלנו ראיתי הנון כפופה כמ"ש מהרמ"ג שהרי זיין ראשה עובר מב' צדדי' משא"כ בנון כפופה דידן. ועוד נ"ל ראי' מצורת מם פתוחה ומם סתומה. דהנה בא"ב הראשון בס' בש"א כ' מם סתומה יכתוב כך מרובע לגמרי כו'. וז"ל הרוקח יעשה אותה כמין ב' וידבקנה לפניו כו' והג"ה דמיימוני נמצא שהמם סתומה עגולה (ר"ל למעלה) מכח מם פתוחה שאין בין זו לזו רק הסתימות והפתיחות אך נ"ל לפי מיעוט שכלי שאין זה ראיה כי מאן לימא לן דהמם פתוחה דינה להיות עגולה כו' עכ"ל. ובא"ב השלישי שכ' אח"כ וז"ל מם פתוחה תהי' למעלה לצד ימין עגולה ולמטה יהי' לה זויות כו' מם סתומה תהא עגולה למעלה לצד ימין כמו מם פתוחה כו' כי לעולם צ"ל דומות זו לזו בכל היכולת דמ"ש מכף פשוטה וכף כפופה כו' עכ"ל. הובא ב"י. והנה לפי תמונת הממין בסת"מ שלנו המם פתוחה עגולה למעלה לצד ימין והמם סתומה מרובעת בזויות מכל צדדי' כמ"ש הבש"א בשם הרוקח אלמא דאין מדקדקין לעשותן שוין ממש (ואין עושין ג"כ המם פתוחה מרובעת וכדס"ל להבש"א מאן לימא לן כו'). וא"כ כמו"כ אין לנו לפסול בכף פשוטה שעשה לה זויות למעלה אע"ג שאינו ככף כפופה דהא הבש"א עצמו כ' דמ"ש מכף כפופה כו'. ועוד נ"ל ראיה ממ"ש האגור בשם החסיד. אלו האותיות שיש להן זויות בדהח"ם פף"ת. ואלו האותיות שאין להם זויות טו"כ לסק"ר הובא ב"י ססי' ל"ו. והבש"א כ' בשם החסיד ורבינו שמחה באופן אחר. והנה דקדק הבש"א בא"ב השלישי באות מם סתומה. מדוע דילגו החסיד ורבינו שמחה מם פתוחה ולא הזכירה לא גבי אותיות שיש להן זויות ולא גבי אותיות שאין להם זויות ומזה יצא לו דהמם פתוחה צ"ל עגולה למעלה אע"ג שלמטה יש לה זויות לא הזכירה כו' אבל המם סתומה אע"ג דלפ"ז גם היא מצד אחד עגולה כיון דבשני צדדין יש להן זויות הזכירם עם אותיות שיש להן זויות עכ"ל. א"כ אף אנו נאמר מדוע הזכירו הכף כפופה אצל אותיות שאין להן זויות. והכף פשוטה לא הזכירו כלל לא עם אותיות שאין להם זויות ולא עם אותיות שיש להן זויות. אלא מזה יש להוכיח כדעת הרבנים שהביא מהרמ"ג והדרכי נועם דבכף פשוטה אף אם היא מרובעת למעלה כשרה ומ"מ לכתחלה דינה שלא להיות לה זויות ע"כ אין שייך למנותה לא כאן ולא כאן משא"כ כף כפופה דבה מעכב אם עשאה בזויות שהרי דומה לבית. ע"כ הזכירוהו אצל אותיות שאין להם זויות. ואף לפמ"ש אאזמו"ר הגאון ז"ל סברא דגם כף כפופה אין פוסל בה הזויות למעלה. מ"מ עכ"פ פוסל בה כשעשה לה זויות למעלה ולמטה. ע"כ שייך להזכירה עם אותיות שאין להם זויות. אבל הכף פשוטה שאין פוסל בה הזויות כלל ומ"מ לכתחלה צ"ל בלי זויות כ"א עגולה ע"כ אין להזכירה לא אצל אותיות שיש להן זויות ולא אצל אותיות שאין להם זויות. כן יש לדקדק לפי דקדוק הבש"א בענין שדילגו מם פתוחה כו' כנ"ל. גם משו"ת דבר שמואל (המפורסם בשו"ת ח"צ בגודל חסידותו) ססי' קס"ג יש להביא ראיה שלא לפסול הכף פשוטה שעשה מרובעת למעלה שלא פסל רק אם הגג ארוך יותר מהרגל שא"כ דומה לדלי"ת וכדברי הט"ז בי"ד ססי' רע"ג המובא לעיל. הרי יש גדולי אחרונים המכשירים והם מהרמ"ג בשם מהר"י צרפתי ותשו' דרכי נועם בשם מהריק"ש ומהר"ר ישראל בנימין וכ"נ דעת הט"ז בי"ד ססי' רע"ג ותשו' דבר שמואל. אמנם כמ"כ הרבה גדולים פוסלים. תשו' מהרי"ל והבש"א ומהריא"ס הובא ב"י והלבוש והמ"א והאלי' רבא וכ"פ אאזמו"ר הגאון ז"ל וכ"פ הפמ"ג במ"א ססי' ל"ב. וע"כ נראה שקשה לומר לפסול התפילין ח"ו שהכף פשוטה אינה עגולה. כיון שהרבה גדולים מכשירים. ואין הכרח מהגמרא וראשונים לפסול. ומ"מ ודאי קשה ג"כ להקל לכתחלה:

קיצור. ועוד השיב מהרמ"ג שאין להכריח דכף פשוטה צ"ל כתמונת כף כפופה דנון פשוטה יוכיח שאינה לגמרי כתמונת נ' כפופה. וכן מם סתומה אינה דומה לענין עיגול וריבוע למם פתוחה. וכן י"ל ראיה להכשיר בכף פשוטה שעשאה בריבוע למעלה ממה שלא הזכירה האגור בשם החסיד באותיות שאין להם זויות ע"כ נראה שאין לפוסלם: