ה

אך הפוסלים דיעבד שהן מהרי"ל בתשו' והבש"א בא"ב הראשון ומהריא"ס והלבוש בסי' ל"ו והמ"א סי' ל"ב ס"ק כ"ו והאלי' רבא והפמ"ג וכ"ד אאזמו"ר הגאון ז"ל בש"ע שלו כנ"ל. צ"ל דס"ל שדין זה דכף פשוטה צ"ל עגולה למעלה מבואר בתלמוד ממש. כיון דאמרו שלא יעשה כפין ביתין. א"כ הכף כפופה צ"ל עגולה למעלה שלא תדמה לבית. א"כ ה"ה בכף פשוטה אף שלא תדמה עי"ז לבי"ת כלל ולא לדלי"ת. ומהטעם שכ' הרא"ם סי' ט"ז וסה"ת סוף ה' תפילין והגמי"י וכל כף צריך לעשות עגולה כו'. שאין חילוק בין כף כפופה לכף פשוטה כו'. ויש לחזק סברא זו ע"פ מ"ש מהרא"י בתה"ד סי' ר"ל ובפסקי' סי' מ"ג על יודי האלפין שאינן נוגעין לגוף האות. וז"ל דלא גרע מקוצו של יוד ובעינן לכתוב האותיות כמו שנתנו לנו בסיני שיהיו כל האותיות מחוברים גוף אחד חוץ מן ההא והקוף עכ"ל. והרי התם משום שאינו נוגע מעט לא תדמה לאות אחרת כלל וכמ"ש בטוש"ע א"ח סי' ל"ב סכ"ה עכ"ז פסולה מהטעם שצריך לכתוב האותיות כמו שניתנו לנו בסיני. אף דלא קאי רק אהא שניתנו לנו בסיני שיהיה כל האותיות מחוברים גוף אחד. ולא קאי כלל על פרטי תמונת האותיות וצורתן המבואר בב"י. היינו משום שציור פרטי תמונת' אין לזה הכרח בגמרא כלל שכך ניתנו לנו. ע"כ אין לנו לפסול מסברא בעלמא ח"ו. אבל הכא גבי כף דמוכרח בגמרא שאמיתית תמונתה הוא שתהי' עגולה למעלה בכדי שלא תדמה לבית. וכל גדולי הפוסקים הרא"ם וסה"ת והגמי"י כתבו שהכף פשוטה צריך להיות דומה בכל היכולת לכף כפופה א"כ לדברי מהרא"י י"ל שזהו בכלל מ"ש ובעינן לכתוב האותיות כמו שניתנו לנו בסיני. אף שאין שום חשש שתדמה ע"י זה השינוי לאות אחרת כנ"ל מדין יודי האלפין שאינו נוגעין כו'. וכן מדין קוצו של יו"ד דמעכב היינו ודאי אף שהתינוק קוראו יו"ד. ומה גם לפי' ר"ת פ"ג דמנחות (דכ"ט סע"א) דהיינו הכפיפה קטנה שבצד שמאל. דאם חסר מעכב ופוסל התפילין. אף שאין בזה שום דררא דשינוי לאות אחרת אלא שינוי אמיתית תמונתה. א"כ כמ"כ י"ל שינוי תמונת עיגול הכף. מאחר דמוכרח בגמרא שתמונתה היא עגולה כנ"ל. אמנם יש שם בתה"ד סברא אחרת ומבואר יותר בתה"ד סי' רל"ו דיודי האלפין שאינן נוגעים דפסל מהר"מ הוא משום דבעינן כתיבה תמה ושלמה ולא פסוקה ושבורה כדכתיב וכתבתם כו' יעו"ש. ולפ"ז לענין ריבוע הכף פשוטה. כיון דלא שייך בזה פיסול דכתיבה תמה דהא אינה לא פסוקה ולא שבורה. וגם משום שלא תדמה לאות אחרת אין שום חשש. א"כ י"ל דאין לפסול דיעבד ולא דמי כלל ליודי האלפין שאינן נוגעין דהתם לא משום שינוי תמונת האות הוא הפיסול אלא משום דה"ל כתיבה פסוקה ושבורה. ובתפילין בעינן כתיבה תמה. ובחידושי הרמב"ן על שבת שיצא בדפוס מחדש והגאון אב"ד דק"ק לבוב והגאון אב"ד דק' פרעשבורג מעידים בפשיטות שהם חידושי הרמב"ן כתב שם ס"פ הבונה אחר שכ' שם תמונת האותיות וז"ל כתבתי דברים הללו שכל הטועה בציור האותיות פסול והפסיל הכל והגאב"ד דק' לבוב כ' ע"ז שם זהו דבר חדש והפוסקים כ' דבדיעבד כשר בשאינו דומה לצורת אות אחר אף ששינה צורתה עכ"ל. ולפמ"ש התה"ד סי' ר"ל י"ל ג"כ דס"ל כמ"ש הרמב"ן והיינו בדבר שתמונתו מוכרח בגמרא שע"ז קאי גם כן הרמב"ן שם:

קיצור. ומ"מ הרבה אחרונים פוסלים אף דיעבד וי"ל טעמם כנ"ל סעיף ב'.ויש לדמותו ליודי האלפין שאינן נוגעים לגוף האות דפסל מהר"מ וכ' בתה"ד סי' ר"ל הטעם דבעינן לכתוב כל האותיות כמו שניתנו לנו בסיני. א"כ ה"נ שייך לומר כן כיון כף כפופה צ"ל עגולה וכף פשוטה צ"ל כתמונת כף כפופה. אך בתה"ד סי' רל"ו נתבאר טעם מהר"מ באופן אחר משום דבעינן כתיבה תמה ולא שבורה. ולפ"ז לענין ריבוע הכף פשוטה דאינו שייך טעם זה וגם אינה דומה עי"ז לאות אחרת כלל יש להקל. וגם מהטעם שי"א דגבי כף כפופה גופא אין לפסול [כשלא] עשה עגולה למעלה כנ"ל סעיף ב':